ההורמונים של הלידה

אף אחד עדיין לא יודע במדוייק מהו המנגנון הראשוני שמוביל להתחלת התכווצות הרחם במהלך הלידה.

כששמעתי את זה די נפעמתי והופתעתי, הרי תהליכים פיזיולוגים שונים כבר ידועים לנו, לירח גם הגענו אז כיצד אנו לא מכירים את הסיבה הראשונית שמובילה להתחלת הלידה? זהו ההליך הכי עתיק באנושות שמתרחש 350 אלף פעמים ביום (על פי ארגון הבריאות העולמי), ואת זה רק חלקית הצליחו לפצח? מדהים!

הסיבה העיקרית למידע החלקי שיש בידנו קשורה לאתיקה רפואית וליכולת המוגבלת לבצע מחקר על נשים הרות העלול לסכן כך את תינוקן. אך בעולם המערבי שבו אני חיה, תנאי הלידה הבסיסיים שקיימים היום ליולדת לעיתים עומדים ביחס הפוך ומנוגד למידע שכבר נמצא וקיים בידנו.

במאה האחרונה הלידה מנוהלת כארוע רפואי שבמהלכו מבוצעים בדיקות והתערבויות רבות. בעוד שבמצבי הריונות בסיכון גבוה התערבויות אלו מצילות חיים, עבור רוב היולדות הבריאות, ניהול הלידה באופן הזה אינו מועיל או נחוץ. התערבויות אלו עלולות להוביל להשלכות רפואיות לא מכוונות בטווח הקצר והארוך ליולדת והעובר, ולהשפיע על בריאותם.

הפרעה לאיזון ההורמונלי- פיזיולוגי של הלידה עלול להשפיע לא רק על מהלך הלידה אלא גם על ההנקה והיקשרותם של האם והתינוק.

התנאים הבסיסיים להשראת לידה

אם אצטרך לסכם בקצרה ובאופן כללי את התנאים החשובים להתפתחות לידה פיזיולוגית מיטיבה, אוכל להשוות אותם לתנאים הבסיסיים המאפשרים התעברות.

למעשה, על מנת לפתח לידה או להכנס להריון, אנו זקוקות לסביבה דומה המאפשרת תחושת פרטיות, ביטחון ואינטימיות ללא הפרעה. ללא ביטחון או אינטימיות לא תיווצר קירבה אל בן הזוג, לא תתפתח התמסרות רגשית, לא תתרחש מחזוריות חודשית קבועה, מיניות או הריון.

לידה מצריכה סביבה בטוחה, רגועה ואינטימית.

מבחינה אבולוציונית, בני האדם מתנהגים בנושא זה כמו הנקבות בטבע. לקראת הלידה הנקבה נפרדת מהעדר, מחפשת מחסה ומקום חשוך. היא זקוקה לשקט ושלווה על מנת לחוש בטוחה מספיק ללדת ולשרוד לאחר מכן עם תינוקה בטבע. כך גם אנו בחדר הלידה זקוקות לתחושת ביטחון ורוגע שיובילו לתנאים אופטימליים ללידה מיטבית. ד”ר מישל אודנט (רופא מיילד ואנטרופולוג צרפתי) הדגיש שהתנאים האופטימליים להפרשת אוקסיטוצין הם תחושת ביטחון, פרטיות והעדר צפייה ביולדת. אוקסיטוצין (“הורמון האהבה”) הינו הורמון המעורב בהבטים שונים בחיי האדם. בנשים, הורמון זה מגיע לשיאו לקראת סוף הלידה ואחריה. אוקסיטוצין אחראי על יכולת התכווצות שריר הרחם בזמן הלידה, כיווץ הרחם לאחר הלידה, היקשרות האם והתינוקה ושיחרור חלב אם. העדר ביטחון, תחושת לחץ או חרדה בזמן הלידה, יעכבו את הפרשתו ויאטו את התקדמותה.

חשיבות הפרשת הורמוני הלידה

במהלך ההריון, בין הצירים, הלידה וההנקה מתרחשים שינויים הורמונלים בגוף האישה המאפשרים תהליכים ביולוגיים. לדוגמא: בשבועות האחרונים של ההריון ולקראת הלידה, חלה עלייה במספר הקולטנים של הורמון האוקסיטוצין ברחם. במהלך הלידה, מופרש אוקסיטוצין מבלוטת ההיפותלמוס במוח אל זרם הדם. הורמון זה נקלט ברחם, גורם להתרחבות צוואר הרחם ולצירים שיובילו ללידה מיטבית. כל עוד האישה תרגיש בטוחה ונינוחה הורמון זה יופרש במהלך הלידה. במקרים בהם היולדת תרגיש בלחץ או במצוקה תופסק הפרשתו ובמקומו יופיע אדרנלין כחלק מתגובת “הילחם או ברח”. במצב זה יש ירידה בכמות הצירים והלידה עלולה להעצר ולהתארך. כלומר בשלב הראשון, על מנת לעזור ליולדת ולקדם לידה, עלינו להמנע מייצור אדרנלין ע”י חסימת הסחי דעת וגורמים שונים המלחיצים את היולדת. כמו כן נינוחות, שקט ללא דיבור, חשובים גם הם על מנת למנוע גירוי של קליפת המוח הקדמית העלול להפריע ליולדת לשקוע בתחושותיה ולהתקדם בלידה.

בלידה פיזיולוגית, הורמון האדרנלין עולה בהדרגה ונותן לאישה כוח וחיוניות להתמודד עם המאמץ הנדרש בשלב השני של הלידה. בשלב השני של הלידה צוואר הרחם מחוק והפתיחה מלאה. זהו השלב שבו עומדים ממש ללדת. בשלב זה האדרנלין נחוץ על מנת לגרום לאישה להיות זקופה ואנרגטית כדי שתוכל לאסוף את כל כוחותיה ללדת, ועירנית על מנת שתוכל להגן ולהחזיק את תינוקה כשייוולד.

בשלב השני של הלידה רמות האדרנלין ונוראדרנלין (הנקראים גם קטכולאמינים) גבוהים ומאפשרים מצד אחד אנרגיה ליולדת לדחוף את התינוק החוצה, ומצד שני מעלים את כמות האוקסיטוצין לשיא על מנת להגביר את עוצמת הצירים ללדת. השילוב בין רמת האדרנלין והאוקסיטוצין הגבוהים בשלב השני של הלידה מסייעים לאישה ללדת מהר יותר.

מהם התהליכים שעוברים על התינוק במהלך לידה?

גם התינוק נולד כשערכי אדרנלין בדמו גבוהים, לכן עיניו פקוחות ועישוניו מורחבים.

מדוע התינוק צריך אדרנלין בלידה?

לפני הלידה, כמות הקולטנים של אדרנלין ונוראדרנלין עולה בגופו של התינוק – מדוע?

ככל שהלידה מתקדמת והצירים מתחזקים, יורדת אספקת החמצן לתינוק. אדרנלין ונוראדרנלין עוזרים לאספקת הדם להגיע אל מוחו וליבו ולכן הוא יכול להתמודד עם הירידה בחמצן בזמן הלידה. התפרצות ועלייה בקטכולאמינים (אדרנלין ונוראדרנלין) בשלב השני של הלידה, מאפשרים גם הפרשת שומנים וסוכר (גלוכוז) לזרם הדם הנחוצים לתינוק שעוד מעט ייוולד. בנוסף, קטכולאמינים תומכים בהוצאת הנוזלים מריאותיו של התינוק כדי שיוכל לנשום לבדו מחוץ לרחם, מחממים את גופו ותפקודי ליבו כדי שיגיב ויהיה עירני לאחר הלידה. כלומר אדרנלין ונוראדרנלין נמצאים בגופו של התינוק ברמה גבוהה בשלב השני של הלידה כיוון שהם תומכים בנשימתו, בויסות חום גופו ובייצור האנרגיה שלו ברגעיו הראשונים לאחר הלידה.

בין האם והתינוק מתקיימים תהליכים הורמונלים שנועדו ליעל ולצלוח את הלידה בדרך האופטימלית ביותר עבורם. כלומר, השפעות פיזיולוגיות של האם תשפענה על הפיזיולוגיה של העובר ולהפך. דוגמא לכך היא השפעת מגע עור על עור של התינוק והאם. מצב זה מווסת הדדית את שניהם וגורם לייצור אוקסיטוצין החשוב הן להיקשרות והן להפרשת חלב אם. תהליך נוסף המחדד את הויסות ההדדרי של האם והתינוק הוא הפרשת הורמון הפרולקטין. הורמון זה מגיע לשיאו בשלב השני של הלידה. למעשה אוקסיטוצין ופרולקטין משלימים זה את זה בייצור והזרמת חלב אם בצינורות החלב. כך גוף האישה מאפשר לתינוק לינוק מיד לאחר הלידה ולהיקשר זה אל זו.

הורמונים רבים משתתפים במהלך הלידה, הריקוד המופלא שלהם כאשר הוא מאוזן, מהווה בסיס עיקרי וחשוב ביצירת לידה טובה וחוויה מופלאה. דיקור סיני לקראת הלידה יכול לשמור על איזון הורמונלי שיאפשר תקשורת בין הפרשת האוקסיטוצין והרחם. כמו כן רפואה סינית יכולה לתרום לתחושת רגיעה, הפחתת מתח וכך הורדת אדרנלין העלול להפריע באיתחול הלידה. אציין שאישית אני נוהגת לתמוך בנשים הרות בדיקור סיני ועיסוי אקוויליבריו לאורך כל שלבי ההריון. לאורך השנים הבנתי שכך הן מגיעות ללידה עם פחות מכאובים ויותר חיוניות.

קישורים לקריאה נוספת בנושא דיקור סיני בהריון:

מתח נפשי בהריון והשפעתו על העובר

כל מה שצריך לדעת לקראת לידה

הטיפול בכאב הגב של שירלי במהלך הריון