מאת: קרן זליכה
אנדומטריוזיס הינה מחלה כרונית בה תאים דמויי רירית הרחם מתיישבים בחלל האגן, השחלות, חצוצרות, רצועות הרחם, מעיים שלפוחית שתן ועוד. תאים אלו מצטברים כציסטות או כמוקדים במקומות שונים ומשליכים על מהלך החיים. הסימפטומים השכיחים הם כאבים באגן או בגב תחתון עם/בלי הקרנה לרגליים סמוך לביוץ או לוסת, בעיות פוריות וסימנים של מעי רגיז כגון שלשולים כאבי בטן או עצירות. לרוב, הטיפול הרפואי והכירורגי המוצע כיום באנדומטריוזיס אינו משפיע לטווח ארוך וקיימת התכנות של חזרת כאב וקושי להכנס להריון.
הגורמים לאנדומטריוזיס ומהלך המחלה:
הסיבה לאנדומטריוזיס אינה ברורה. ישנה סברה קדומה הטוענת כי הסיבה העיקרית לכך היא נדידת דם הוסת אחורנית מהרחם דרך החצוצרות אל חלל האגן. אולם סברה זו לא יכולה להסביר ממצאים של אנדומטריוזיס במקומות מרוחקים מהאגן כגון ריאות, אף או אפילו אצבעות כף יד. ממצא זה של תאים דמויי רירית רחם מחוץ לרחם, עלול לגרום לתגובה דלקתית מקומית באזור הנגעים. בעקבות תגובה דלקתית זו, מערכת החיסון מתגייסת להלחם ולסלק את התאים דמויי רירית הרחם שנמצאו מחוץ לרחם. דלקתיות באגן בנשים עם רקע של אנדומטריוזיס עלולה לגרום להדבקויות. הדבקויות בבטן יכולות להוביל לחסימת מעי וקושי ביציאות, כאב כרוני באגן, בעיות פוריות ועליה בסיכוי לביצוע ניתוחים חוזרים העלולים לפגוע באיברים סמוכים. מניעת הידבקויות העלולות להתפתח הן מהתהליך הדלקתי הקשור למחלה והן לאחר ניתוחים להסרת אנדומטריוזיס יכול לתרום להתמודדות עם המחלה .
אנדומטריוזיס הינה מחלה תלויה באסטרוגן. רמות גבוהות של אסטרוגן עלולות לגרום ליצירת פרוסטגלנדינים המעצימים את התהליך דלקתי של המחלה.
נשים עם רקע גנטי משפחתי מדרגה ראשונה נמצאות בסיכון גבוה יותר לפתח את המחלה.
ישנה סברה כי חשיפה לרעלנים סביבתיים יכולה להשפיע על היווצרות המחלה אולם הנושא אינו חד משמעי.
אנדומטריוזיס וכאב:
מחקרים שונים בדקו ומצאו כי תזונה נכונה המתאימה לטיפול בכאבי מחזור (שהינם סימפטום עיקרי במחלה) יכולה להקל על כאב ואולי לשפר את אורח החיים של נשים עם אנדומטריוזיס.
כאבי מחזור או כאב בעקבות אנדומטריוזיס עלול להגרם כתוצאה מהפרשת פרוסטגלנדינים. חומצות שומן הינם אבני ביניין ליצירת פרוסטגלנדינים. פרוסטגלנדינים מסוג PGF2α + PGE2 נוצרים מתהליך מטבולי של חומצות שומן – אומגה 6 והינם מעודדי דלקת. פרוסטגלנדינים אלו מכווצים את הרחם ואת כלי הדם ועלולים לגרום לתחושת כאב. פרוסטגלנדינים מסוג PGE3 + PGE3α הנוצרים מפירוק חומצת שומן – אומגה 3 עוצמתיים פחות במונחים של יצירת דלקת או התכווצות כלי דם מאשר אלו הנוצרים מאומגה 6 ולכן פחות יגרמו לכאב . כאשר ריכוז חומצות שומן מסוג אומגה 3 בתא גבוה, ישנה תחרות עם חומצות שומן מסוג אומגה 6 על יצירת פרוסטגלנדינים, דבר המוביל להפחתה בתחושת כאבי מחזור. פרט לצריכה של אומגה שלוש, על מנת להפחית את התהליך הדלקתי ותחושת הכאב יש להמנע מאכילת חיטה ושומני טראנס.
הערה: דיקור סיני יעיל גם הוא בהפחתת כאב באנדומטריוזיס ובשילוב תזונה בריאה ניתן להקל על עוצמה ותדירות הכאב. גישה זו מהווה טיפול משלים למחלה וכדאי להתמיד בה באופן כרוני כאורח חיים בריא למניעת הישנות נגעים או התקפים של כאב.
אנדומטריוזיס ואסטרוגן:
אנדומטריוזיס הינה מחלה התלויה ברמות אסטרוגן ( ההורמון הנשי בגוף). בגוף ישנם שני סוגי קולטנים אליהם האסטרדיול ( סוג של אסטרוגן) מתחבר ומשפיע על הרקמות:
א. קולטנים מסוג אלפא
ב. קולטנים מסוג בטא
באיברים שונים קיים יחס שונה בין קולטני אלפא ובטא. כמו כן, לכל אחד מסוגי הקולטנים תפקיד שונה ולעיתים פעולתם בגוף הפוכה. ידוע שכמות קולטני אסטרדיול מסוג בטא בנשים עם אנדומטריוזיס היא גבוהה מאוד ומעל הממוצע. ריכוז גבוה של קולטני בטא באנדומטריוזס עלול לעודד תהליך דלקתי כיוון שמשנה את רמת הפרוסטגלנדינים ומעלה גורמים מעודדי דלקת.
פיטואסטרוגנים הן מולקולות דמויות אסטרוגן. מכיוון שפיטואסטרוגנים דומים במבנה שלהם להורמון אסטרדיול, הם יכולים להתחרות איתו בגוף ולהקלט בקולטנים שלו ברקמות השונות בגוף. בדרך זו הקולטן שנקשרה אליו מולקולת פיטואסטרוגן נחסם ואינו פוטנטי כפי שיכל להיות אילו קלט אליו מולקולת אסטרדיול. כלומר פיטואסטרוגנים יכולים לגרום להשפעה אנטי אסטרוגנית או להשפעה אסטרוגנית חלשה מזו של אסטרדיול! כך ניתן לאזן ולהפחית את פעילות האסטרוגן בגוף בנשים עם אנדומטריוזיס.
גילוי זה הוביל לטענה עיקרית בעד אכילת מזונות המכילים פיטואסטרוגנים כיוון שהם מפחיתים או מנטרלים את פעילות הקולטן ומונעים כך את השפעת האסטרוגן בגוף. מזונות רבים מכילים סוגים שונים של פיטואסטרוגנים ולכל אחד מהסוגים יש התנהגות או השפעה שונה על סוג הקולטן. זהו נושא מורכב שעדיין נחקר. בשנים האחרונות ישנה המלצה לאכול מזונות המכילים פיטואסטרוגנים בנשים עם אנדומטריוזיס. פיטואסטרוגנים נמצאים בצמחים, דגנים, קטניות, אגוזים, ירקות, פירות. ישנן קבוצות שונות של פיטואסטרוגנים, השכיחים הם: איזופלבנואידים וליגנאנים, הפחות מוכרים הם: פרנילפלבונואידים וקומסטנים. מזונות הכוללים פיטואסטרוגנים הם: מוצרי סויה כגון פולי סויה או טופו ( אורגני ללא הנדסה גנטית), שיבולת שועל, עדשים, אגוזים וזרעי פשתן, תלתן אדום. מוצרי סויה שכיחים באיזופלבונים מסוג גניסטין (genistine) ודיאדזין (daidzein) והם הנחקרים ביותר.
פרט לפיטואסטרוגנים המפחיתים את פעילות קולטני האסטרדיול בגוף, מחקרים שונים הראו שסיבים בתזונה יכולים להיקשר אל הורמון האסטרוגן בגוף ולעזור בסילוקו מהגוף. לכן, תזונה העשירה בסיבים כגון: ירקות ופירות, קינואה, דגנים מלאים, אורז, שיבולת שועל וזרעי פשתן תתמוך בטיפול באנדומטריוזיס. שימו לב: ירקות ממשפחת המצליבים כגון כרוב כרובית, ברוקולי או כרוב ניצנים יכולים גם הם לפנות ולהפחית את כמות האסטרוגן בגוף.
דבר אחרון, תזונה מופחתת שומנים רוויים תוריד את אחוז רקמת השומן בגוף וכך גם תפחית את יצור האסטרוגן, במטרה להקל על תסמיני המחלה.
המלצות תזונה באנדומטריוזיס על פי סקירת מחקרים:
מספר חוקרים טענו כי תזונה יכולה לתרום להפחתה ולשליטה בסימפטומים של המחלה:
מחקרים בנשים עם אנדומטריוזיס:
במחקר איטלקי נמצא כי חלה ירידה בסיכוי לפתח אנדומטריוזיס בנשים שאכלו הרבה ירקות ירוקים ופירות לעומת עליה בסיכוי למחלה בנשים שצרכו בשר חזיר או בקר. לא נמצא קשר מגביל כלשהו לצריכת קפאין, אלכוהול, דגים או מוצרי חלב. ההסבר לכך שירקות ופירות מטיבים עם הפחתת סימפטומי המחלה הוא שתזונה זו מעלה את צריכת סיבים המאפשרים סילוק אסטרוגן מהגוף. כך רמות האסטרוגן בגוף פוחתות ויצור פרוסטגלנדינם המעודדים תגובה דלקתית יורדת.
מחקר ברזילאי השווה בין שתי אוכלוסיות נשים: האחת קבוצת המחקר עם אנדומטריוזיס באגן והשניה קבוצת הבקרה ללא המחלה. החוקרים מצאו כי בקבוצת המחקר, היחס בין חומצות שומן מסוג אומגה 3 לבין אומגה 6 קטן מההמלצות המקובלות ומקבוצת הבקורת ללא המחלה. אומגה 3 כפי שצויין, חשובה מאוד במניעת מחלות עם אופי דלקתי ואימונולוגי.
מחקר מקסיקני השווה בין נשים עם אנדומטריוזיס ונשים ללא המחלה. המחקר אישר כי נשים עם רקע של אנדומטריוזיס צרכו פחות אנטיאוקסינטים ( ויטמיני A,E,C, אבץ, נחושת) מאשר נשים ללא המחלה. המערכת האנטיאוקסידנטית בגוף תלויה ממקורות חיצוניים מהמזון אותו אנו אוכלים (ויטמיני A, E ,C , סלניום, אבץ ומגנזיום) וממקורות פנימיים בגוף של יצור אנטיאוקסידנטים אנזימטים (כגון קטלז, גלוטטיון). אנטיאוקסידנטים הן מהמזון והן המיוצרים בגוף, מנקים ומנטרלים רדיקלים חופשיים ובכך עוזרים למנוע הרס תאים. לכן רצוי לשלבם יומית:
אכילת מזון המכיל ויטמין C כגון פלפל אדום, פאפיה, פטרוזיליה, פירות הדר, קווי, ברוקולי
מזון המכיל ויטמין A כגון: גזר, בטטה, דלעת, משמש, תרד, ברוקולי וכרוב
מזון המכיל ויטמין E כגון: שקדים, דגנים, בטטה, נבט חיטה, קמח מלא
מחקרים על אנדומטריוזיס בבעלי חיים:
במחקר שנעשה על עכברות עם אנדומטריוזיס נמצא כי צריכה ממושכת של אומגה 3 הפחיתה את גודל הנגעים וריכוז הפרוסטגלנדינים (( PGE2, PGF2α ירד בחלל האגן . מחקר נוסף בעכברות עם אנדומטריוזיס חקר האם אכילה של מזון המכיל פיטואסטרוגנים מסוג ג’נסטין משפיע על המחלה. נמצא כי לא היתה השפעה על התפשטות או גדילת ציסטות אנדומטריות בעכברות .
הנחיות תזונה לאנדומטריוזיס:
יש להמנע מאכילת בשר אדום. יש להפחית את צריכת העוף ולהשתדל לאכול עוף ממקור אורגני שאינו מכיל אסטרוגן. דגי ים צפוניים כגון: סלמון, מקרל וטונה עדיפים על בשר או עוף.
יש להעשיר את התזונה בנטילת אומגה 3. ניתן לצרוך מזונות עם חומצות שומן חיוניות המכילות אומגה 3 : אבוקדו, אגוזי מלך, זרעי פשתן טחונים, שמן נר הלילה.
הרבו בתזונה המושתת על ירקות ופירות עשירים בסיבים תזונתיים. הסיבים תומכים בסילוק אסטרוגן מהגוף. תפוחי עץ וירקות כגון ברוקולי, כרוב, כרוב ניצנים, מכילים מרכיב המעודד הפרשת אסטרוגן מהגוף.
שתיית מיים מרובה חשובה
איכלו קיטניות
איכלו פירות עשירים בויטמין C : תות שדה, פלפל אדום, קיווי, מלון, פירות הדר.
צריכת מגנזיום יכולה להפחית כאב כתוצאה מהתכווצות שריר הרחם. לכן איכלו מזונות העשירים במגנזיום כגון: צנוברים, שקדים, גרעיני חמניות, טחינה גולמית משומשום מלא, סובין, שיבולת שועל.
אכילת מוצרים המבוססים על קמח לבן אסורה ( לחמים, פסטה, עוגות) כיוון שמעודדים תהליכי דלקת ויוצרים כאב. עברו לדגנים מלאים.
סוכר, שוקולד ומוצרי חלב אסורים היות והם מעודדי תהליך דלקתי.
אסורה צריכה של שומן רווי: מרגרינה, מטוגנים, בורקסים, מלווח, דברי מאפה וחטיפים.
יש להמנע מצריכת אלכוהול, עישון, קפאין, מזונות מקופסאות שימורים או מזון מעובד.
לסיכום
לתזונה חשיבות רבה בטיפול בהפחתת התסמינים ושיפור איכות החיים בנשים עם אנדומטריוזיס. מטרתה הפחתת רמות האסטרוגן בגוף, להפחית תהליכי דלקת, ולהקל על הכאב.
Jennifer L. Herington, Dietary fish oil supplementation inhibits formation of endometriosis-Associated adhesions in a chimeric mouse model. Fertility and Sterility Vol. 99, No. 2, February 2013
Agnete Fjerbæk, Endometriosis dysmenorrhea and diet What is the evidence. European Journal of Obstetrics & Gynecology and Reproductive Biology 132 (2007) 140–147
Littman AJ, The association of dietary fat and plant foods with endometrial cancer. Cancer Causes Control 2001;12(8):691–702
Rose DP, Effects of diet supplementation with wheat bran on serum estrogen levels in the follicular and luteal phases of the menstrual cycle. Nutrition 1997;13(6):535–9.
Parazzini F Selected food intake and risk of endometriosis. Hum Reprod 2004;19(8):1755–9.
Ana Luiza Savaris, Nutrient intake, anthropometric data and correlations with the systemic antioxidant capacity of women with pelvic endometriosis, European Journal of Obstetrics & Gynecology and Reproductive Biology 158 (2011) 314–318
Jennifer Mier-Cabrera, Women with endometriosis improved their peripheral antioxidant markers after the application of a high antioxidant diet, Reproductive Biology and Endocrinology 2009, 7:54
Covens AL, The effect of dietary supplementation with fish oil fatty acids on surgically induced endometriosis in the rabbit. Fertil Steril 1988;49(4):698–703
Cotroneo MS, Pharmacologic, but not dietary, genistein supports endometriosis in a rat model. Toxicol Sci 2001;61(1):68–75