הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לנו היום להתבונן על תאי המין, (הזרע והביצית) לבחון אותם מורפולוגית ולערוך השוואה ביניהם. כשמסתכלים על שני סוגי הגמטות, הביצית והזרע ומבודדים אותם זו מזה, רואים שמדובר בתאים קוטביים, שלהם איכויות שונות. ההבדלים או הקוטביות ביניהם קשורה באופן ישיר לייצוגם ותפקודם בטבע. דרך ראיה זו מבינים כי כל אחד מהאלמנטים משלים תכונה ייחודית אשר חסרה לאחר. בהסתכלות הוליסטית ניתן לומר שסך כל התכונות יוצרות אחדות שלמה יותר בגוף האדם ובמקביל בטבע. ההתבוננות על כל אחד מהתאים והשוואה ביניהם מאפשרת תפיסה דינמית מרחבית של כל התמונה. האדם הינו מיקרו-קוסמוס של הטבע.
נאמר בספר הדאו:
The Dao gives birth to one,
One gives birth to two,
The two gives birth to three,
The three gives birth to the ten thousand things.
הבסיס ליצירה בטבע או ההפריה באדם מבוססת על מפגש וחיבור בין האחד (ינג) והשניים (יין). כאשר שני כוחות אלו קיימים, הדינמיקה והמתח בינהם יוצרת את השלוש האחראי בהמשך על עשרת אלפי הדברים. החיבור שבין היין והינג, הארץ והשמיים, הביצית והזרע, מאפשרים יצירה של כל הדברים. במאמר זה אנסה להתייחס לעבודתו של האמבריולוג ההולנדי המעניין Japp Van der Wal ולהקביל אותה לגישה הפילוסופית הסינית של יחסי יין וינג.
לאחר הביוץ הביצית משתחררת אל עבר החצוצרה ונשאבת אל תוכה. בחצוצרה הביצית נדחפת בעזרת תנועות ריסים המצויים בחלקה הפנימי של החצוצרה אל אזור בו יתרחש המפגש עם הזרעים וההפריה. תאי הזרע שוחים כנגד הזרם מהנרתיק דרך הרחם והחצוצרה אל הביצית. רב תאי הזרע נתקעים מאחורי מחסומים כדוגמת “הריסים” (cilia) המצויים בחלק הפנימי של החצוצרה או נפגעים על ידי נוגדנים. רק כמה מאות תאים מגיעים לביצית ומקיפים אותה כשראשם מתחבר אליה.
יחסי יין וינג בין הביצית לזרע
יין וינג הם הבסיס לחיים.
אנו מתפתחים מאיחוד הנוצר בין שני תאים מנוגדים זה לזה, הזרע והביצית. ניתן להבחין בקוטביות בין הזרע והביצית ולייחס להם איכויות של ינג ויין.