המורפולוגיה המיקרו- קוסמית ביצית, זרע ויחסיי יין וינג

הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת לנו היום להתבונן על תאי המין, (הזרע והביצית) לבחון אותם מורפולוגית ולערוך השוואה ביניהם. כשמסתכלים על שני סוגי הגמטות, הביצית והזרע ומבודדים אותם זו מזה, רואים שמדובר בתאים קוטביים, שלהם איכויות שונות. ההבדלים או הקוטביות ביניהם קשורה באופן ישיר לייצוגם ותפקודם בטבע. דרך ראיה זו מבינים כי כל אחד מהאלמנטים משלים תכונה ייחודית אשר חסרה לאחר. בהסתכלות הוליסטית ניתן לומר שסך כל התכונות יוצרות אחדות שלמה יותר בגוף האדם ובמקביל בטבע. ההתבוננות על כל אחד מהתאים והשוואה ביניהם מאפשרת תפיסה דינמית מרחבית של כל התמונה. האדם הינו מיקרו-קוסמוס של הטבע.

נאמר בספר הדאו:

The Dao gives birth to one,

One gives birth to two,

The two gives birth to three,

The three gives birth to the ten thousand things.

הבסיס ליצירה בטבע או ההפריה באדם מבוססת על מפגש וחיבור בין האחד (ינג) והשניים (יין). כאשר שני כוחות אלו קיימים, הדינמיקה והמתח בינהם יוצרת את השלוש האחראי בהמשך על עשרת אלפי הדברים. החיבור שבין היין והינג, הארץ והשמיים, הביצית והזרע, מאפשרים יצירה של כל הדברים. במאמר זה אנסה להתייחס לעבודתו של האמבריולוג ההולנדי המעניין  Japp Van der Wal ולהקביל אותה לגישה הפילוסופית הסינית של יחסי יין וינג.

לאחר הביוץ הביצית משתחררת אל עבר החצוצרה ונשאבת אל תוכה. בחצוצרה הביצית נדחפת בעזרת תנועות ריסים המצויים בחלקה הפנימי של החצוצרה אל אזור בו יתרחש המפגש עם הזרעים וההפריה. תאי הזרע שוחים כנגד הזרם מהנרתיק דרך הרחם והחצוצרה אל הביצית. רב תאי הזרע נתקעים מאחורי מחסומים כדוגמת “הריסים” (cilia) המצויים בחלק הפנימי של החצוצרה או נפגעים על ידי נוגדנים. רק כמה מאות תאים מגיעים לביצית ומקיפים אותה כשראשם מתחבר אליה.

יחסי יין וינג בין הביצית לזרע

יין וינג הם הבסיס לחיים.

אנו מתפתחים מאיחוד הנוצר בין שני תאים מנוגדים זה לזה, הזרע והביצית. ניתן להבחין בקוטביות בין הזרע והביצית ולייחס להם איכויות של ינג ויין.

מדוע ניתן לשייך את הזרע כינג?

הזרע הינו תא קטן, מובנה וחסר ציטופלסמה המכיל גרעין דחוס ומרוכז של חומר תורשתי. הזרע נוצר ומתבגר בתוך האשך כמה שבועות לפני שהוא יוצא אל מסע חייו. ייצור תאי זרע באשך מאופיין בייצור של מספר עצום של תאים (לעומת זאת ייצור הביציות בשלב העוברי מאופיין בנטייה לצמצום והקטנת מספרן).

תכונה זו של שגשוג וייצור המוני של זרעים מאפיינת דינמיקה ינגית של התפשטות. ייצור מליוני תאי זרע ביום נעשה מתוך צורך תִּפְקוּדִי. על הזרעים לעמוד בפני מחסומים אנטומים, פיזיולוגים וביומכניים במערכת הרבייה הנשית עד שיצליחו להגיע אל הביצית. מסעו של הזרע דומה לסרט הרפתקה יוצא דופן מפאת גודלו הזעיר אל מול המרחק העצום שעליו לנוע והקשיים שהוא עלול להתקל. הזרע לעולם לא נע לבד הוא תמיד חי לצידם של עוד חברים במסע. יכולת התנועה האדירה והמעבר מאיברי הרבייה של הגבר אל תוך מערכת הרביה הנקבית הינה תכונה ינגית של פריצה קדימה המחייבת כוח. כמו כן המבנה המורפולוגי הדחוס חסר הנוזלים של הזרע, גם כן משייכים אותו כינג.

מדוע ניתן לשייך את הביצית כיין?

הביציות מאוחסנות במצב סטטי בתוך השחלה כבר בשלב העוברי של האישה. בניגוד לייצור הדינמי של הזרע, מאגר הביציות מתדלדל לאחר הלידה וככל שהאישה מתבגרת. תנועה זו של התדלדלות והתכנסות מאפיינת מצב יין. לאורך חייה, האישה תשתמש בכ 400 ביציות, שאר הביציות בשחלה יתנוונו במשך השנים.

הביצית בהשוואה אל הזרע, חסרת תנועה, גדולה ממנו ומלאה בציטופלזמה לכן משוייכת אל יין. הביצית עוברת תהליך של הבשלה שבו היא גדלה מ- 10 מיקרון בזמן הפרימורדיאלי (הראשוני) שלה ועד ל 150 מיקרון לקראת הביוץ. תהליך ההבשלה מאפשר לה לאסוף כמות נכבדת של ציטופלסמה.

ביצית בשלה היא התא הכי גדול בגוף והיחידי שבנוי בצורת כדור מדוייק ומושלם. מבנה התאים בגוף משוייך לתפקוד שלהם וליחסם עם הסביבה. הצורה הכדורית של הביצית מרמזת לנו שזהו תא עצמוני ועצמאי, המתקיים בכוחות עצמו שאינו משיק אל תאים אחרים. הביצית מבודדת בתוך הזקיק בשחלה ששומר עליה ומזין אותה, היא אינה מחוברת לאף תא אחר. הצורה הכדורית היא גם הצורה המאפשרת מינימום מגע עם הסביבה החיצונית ומקסימום של נפח ותוכן[1]. צורה זו מעניקה לה את היכולת להתגלגל על ידי תנועות הריסים שבחצוצרה אל אזור ההפריה ואחכ להמשיך לנוע כעובר אל כיוון הרחם.

המאפיין הנוסף של הביצית היא ה”פתיחות” שלה. הכוונה במילה “פתיחות” היא שהביצית נמצאת באינטראקציה רבה עם הסביבה שלה. מצד אחד הביצית משפיעה על הסביבה (יש לה יחסים מטבולים, היא מפרישה חומרים אל הריריות של החצוצרה המארחת אותה). ומצד שני, הביצית פגיעה מאוד מהשפעות הסביבה שבה היא קיימת. יחסים של “פתיחות” מאפשרים גישה פנימה ואפילו פגיעות. זו אינטראקציה או מחווה של תנועה “פנימה” וזהו גם אפיון שניתן לשייכו כיין (yin).

דוגמא להשפעת הסביבה ופגיעותה של הביצית, נצפית כאשר מנסים להקפיא אותה כתא בודד– היא לא תמיד שורדת את ההפשרה. לעומתה, הזרע לא מציג שום פעילות מטבולית או אינטראקציה עם הסביבה. הוא יכול לעבור כל מיני פרוצדורות ומניפולציות כגון צנטריפוגה והקפאה ללא עדות לפגיעה באיכותו. מבחינת מחווה מורפודינמית תא הזרע עשוי להתאפיין כתא “סגור” או לא פתוח, כיוון שלא מציג אינטראקציה סביבתית.

זרע וביצית: איכויות קוטביות

כאשר מגיעים לנקודה זו של המאמר ניתן לומר כי קיים ניגוד בין שני הגמטות וכי תכונות הזרע והביצית קוטביות.

1. כמות ייצור הזרעים מסיבי לעומת ייצור בודד של הביצית בשחלה. תנועת הזרעים כמקבץ של מליונים לעומת ביצית בודדת המגיעה לשלב ההפריה כיחידה אחת עצמאית.
2. הביצית הינה תא כדורי גדול המכיל נוזלים רבים לעומתה הזרע קטן, צר ודחוס עם מעט נוזלים.
3. לביצית מראה כדורי שניתן למתוח דרכו רדיוסים בכיוונים רבים לעומת הזרע שמבנהו הארוך מאופיין ברדיוס מורפולגי אחד, אורכי הברור לעין. הרדיוס מייצג את עיקרון התנועה של כל אחת מהגמטות. הביצית הפסיבית, מתגלגלת ומשונעת על ידי נוזלים אל כיוון הרחם לאזור ההפריה בחצוצרה. ואילו תא הזרע האקטיבי, נע קדימה בכיוון ההופכי מצוואר הרחם אל עומק החצוצרה למפגש עם הביצית, תוך כדי הפגנת כוח כנגד זרימת הנוזלים בחצוצרה.

מהי המשמעות של קוטביות זו והשוני המורפולוגי בין הזרע והביצית?

מדובר על יחסים מיוחדים בין שני תאים אלו. כשאנו מסתכלים על הזרע והביצית בהסתכלות חיצונית פנימה, ברמת תנועת הגמטות, ניתן לומר כי הזרע נע קדימה בכוח והוא אקטיבי יחסית לביצית. אולם אם מסתכלים מהפנים אל החוץ, מבחינה פיזיולוגי תאית ניתן להבחין כי הביצית בעלת אינטראקציה ופעילות מטבולית עם הסביבה בניגוד לזרע. ניתן להבחין כי הציטופלזמה שלה אקטיבית בניגוד לחוסר הפעילות התוך תאית של הזרע המאופיין רובו בגרעין וחומר גנטי דחוס.

מבחינת הדינמיקה וההתנהגות, הזרע והביצית קוטביים זה לזה כמו יין וינג. אך למרות שהביצית מהווה יין, נוכל למצוא בה גם תכונות ינגיות כגון זרימת ציטופלזמה תוך תאית ויכולת מטבולית המהווה תקשורת “פתוחה” עם הסביבה. כך גם הזרע, למרות היותו בעל איכות ינגית נוכל למצוא בו מאפיינים יינים כגון דחיסות מורפולוגית וחוסר פעילות מטבולית.

החיים ביקום ובגוף האדם מושתתים על מחוות, ותהליכי התמרה בין יין וינג. הדינמיקה והטרנספורמציה בין יין וינג היא הבסיס הקיומי שלנו המאפשרת לנו לנשום, לתקשר ולנוע ללא תקיעות. השמירה על איזון בין יין וינג בטבע או בגוף האדם מאפשרים מחוות של תנועה ותקשורת, זהו תהליך דינמי אין סופי. כל הדברים בעולם נובעים מדפוסי תנועה שונים היוצרים התנהגויות שונות.

יין וינג הם ההתחלה והסוף של עשרת אלפי הדברים, הם הבסיס לחיים ומוות.

חיים תוך כדי שמירה על איזון של יין וינג ימנעו מחלות ויאפשרו לנו לחיות על פי המעלות שלנו (הדאו).

נכתב בהשראה ולאחר קריאה של מאמריו של האמבריולוג והאנטומיסט ההולנדי Japp Van der Wal.

בבליוגרפיה:

[i] Human conception in new perspective- Japp Van der Wal