מחלת הפרקינסון היא הפרעה ניוונית של מערכת העצבים אשר תוארה לראשונה בשנת 1817 על ידי ד”ר ג’יימס פרקינסון, רופא בריטי, שקבע לה ארבעה מאפיינים שבאמצעותם מאבחנים את המחלה גם היום:
רעד של גפה בזמן מנוחה
איטיות תנועה
קשיון של הגפיים או הגוף (כולל התנגדות לתנועה פסיבית)
חוסר שיווי משקל
אצל חולה בפרקינסון יופיעו שניים או יותר מסימנים אלו.
מחלת הפרקינסון בהתבוננות מערבית
אטיולוגיה:
מחלת הפרקינסון פוגעת ב0.4% מכלל האוכלוסייה מעל גיל 40, ובאחוז אחד מכלל האוכלוסייה מעל גיל 60. מחלה זו נגרמת כתוצאה מפגיעה בייצור דופמין – הנוירוטרנסמיטר העיקרי של תאי עצב שבחלקו הפנימי של המוח באזור ה”גנגליונים הבסיסיים”, שאחראיים שליטה ותיאום של התנועות, כך שתתקיים תנועת גוף חלקה, רציפה ומתואמת, וכן שמירה על שיווי משקל בעת שינויים ביציבה
תאי המוח מעבירים אותות אל אזורי התנועה שבו. פגיעה בדופמין ובעקבותיו מוות של תאים באזור הגנגליונים הבסיסים, גורמת גם לפגיעה באזורי התנועה האחרים שבמוח בתהליך שהולך ומתפשט. סימני המחלה המובהקים מופיעים במצב בו למעלה מ-80% מהתאים המייצרים דופמין נפגעים.
הסיבה להתנוונות תאי העצב באזור הגנגליונים הבסיסיים ולהאטת קצב ייצור הדופמין אינה ידועה וישנן כמה השערות לגבי גורמי מחלה אפשריים:
תורשה: למרות שתורשה איננה מאופיינת בצורה ברורה במחלה זו, ורק בפחות מאחוז אחד מהחולים בה אובחנו מאפיינים ברורים לכך, אצל 5-10 אחוזים מהחולים בפרקינסון קיימת היסטוריה של המחלה במשפחה. פרקינסון יכולה לפגוע בשני בני משפחה מאותו דור (אחים למשל), או מדורות שונים (אב ובנו). אצל תאומים זהים למשל, עולה הסיכוי לחלות בפרקינסון אם המחלה תקפה את אחד התאומים בגיל שמתחת לחמישים. מעל גיל 60, לא נמצאה חריגה סטטיסטית.
מחלות: מחלת הפרקינסון עלולה להיגרם כסיבוך של דלקת מוח נגיפית, או כתוצאה של מחלות ניווניות אחרות הגורמות לניוון תאים במוח.
תרופות: תרופות פסיכיאטריות אנטי-פסיכוטיות שניתנות בעיקר במצבים קשים של סכיזופרניה ופרנויה, עלולות ליצור חסימה של פעולת הדופמין.
סימנים:
מחלת הפרקינסון היא מחלה פרוגרסיבית שמתפתחת באיטיות. לרוב, סימניה הראשונים כה קלים, עד שהאדם המבוגר הלוקה בה נוטה ליחס אותם לבעיות שונות הנובעות מגילו: כבדות התנועה, קושי בהפעלת השרירים ועוד. לכן, במקרים רבים האבחון מתבצע לאחר שנה או יותר מיום הופעת הסימנים הראשוניים.
לרוב יופיעו סימני המחלה באופן חד-לטרלי, או שיקבלו ביטוי מובחן יותר באחד מהצדדים. רעד באחת מכפות הידיים בזמן מנוחת היד, אשר מוקל או נעלם בזמן ביצוע פעולה ובזמן שינה יכול להיות אחד מסימני המחלה. יחד עם זאת חשוב לציין כי למרות הנטייה לקשר רעד באופן מובהק למחלה, הרי שאצל כ-30% מהחולים הרעד אינו הסימן הראשוני, וישנם חולים שלא מפתחים רעד כלל.
אם מופיע רעד בכף יד אחת, יתכן והוא ילך ויחמיר או יעבור לכף היד השנייה, יתכן ויעבור לגפיים האחרות, וכן אל שרירי הפנים והלשון.
במצבים מסוימים הרעד הולך ופוחת, ועם התקדמות המחלה אף נעלם, שכן אחד מהסימנים הנוספים למחלה הוא נוקשות שרירים. זו באה לידי ביטוי בכיווץ של שרירים שונים בגוף ולתחושת כאב או עייפות בהם. דבר זה מתבטא אצל חולים רבים בהליכה תוך גרירת רגלים, בצעדים קצרים וקטנים וללא הנעת הזרועות תוך כדי הליכה.
עם התקדמות המחלה נוצר קושי משמעותי במוטוריקה העדינה, בעיקר בצד הפגוע: קושי בחיתוך מזון, קשירת שרוכי נעלים ועוד. פניו של החולה הופכים לחסרי הבעה, שכן שרירי ההבעה בפנים מפסיקים לזוז. לעיתים קרובות ניתן להבחין בריור מפיו של החולה, או שהחולה יחוש מחנק, שכן הנוקשות של שרירי הפה והגרון מפריעה לפעולת הבליעה עד כדי מצב בו רפלקס הבליעה לא מתקיים כלל.
תנועת השרירים החלקה והרציפה נפגעת, וכך, כאשר החולה מבצע תנועה, או כאשר אדם אחר אוחז בו ומנסה לבצע איתו את התנועה, קיימת תחושה של מעין “גלגל שיניים” ובמקרים רבים, בעיקר במפרקים גדולים, ישמעו קולות פיקוק (“קנאקים”).
קשיון השרירים פוגע גם בתקשורת, והדיבור של החולה הופך להיות חד גוני ושקט מאוד. כתב היד של המטופל הולך וקטן עם התפתחות המחלה.
אחד הסימנים בעלי ההשפעה הרבה ביותר על אורח החיים של החולה הוא קושי בפתיחה בתנועה, וכך למשל התחלת הליכה ויצירת הצעד הראשון הופכת לבעייתית במיוחד. חולים רבים מתקשים לעצור או לבצע פניה לאחר שכבר התחילו ללכת. לבעיה זו מצטרף סימן נוסף: אובדן שיווי משקל, וחולים רבים נוטים ליפול קדימה או אחורה. היציבה של חולי הפרקינסון הופכת לכפופה עם הזמן, דבר המקשה עוד יותר על שמירת שיווי המשקל.
שילוב של סימנים אלה, בתוספת תופעות לוואי של חלק מהתרופות הניתנות לחולי הפרקינסון, עלול ליצור מצב של קושי במתן צואה עד למצב של עצירות.
עם התקדמות המחלה, חלק מחולי הפרקינסון מפתחים מצב של דמנציה (שיטיון, התדרדרות של תהליכים שכליים), אולם ישנם חולים לא מעטים אשר שומרים על רמת אינטלקט תקינה לאורך זמן.
פרוגנוזה:
נכון להיום מתייחסים אל מחלת הפרקינסון כמחלה שאינה ניתנת לריפוי, אם כי קיים מחקר המנסה להוכיח כי השתלת תאי עצב מייצרי דופמין שנלקחו מעובר במוחו של חולה פרקינסון, יכולה לגרום לייצור מחודש של ניורוטרנסמיטר זה. עיקר הטיפול כיום נועד להקל על סימני המחלה ולעכב במעט את התפתחותה.
טיפול:
הטיפול המערבי במחלת הפרקינסון מבוסס ברובו על ה-Dopa (ובשמה המסחרי L-Dopa או Levodopa). התרופה, אותה נוטלים בבליעה ככדורים, עוברת דרך מחזור הדם אל המוח, שם היא הופכת לדופמין ועוזרת להקל על תופעות המחלה.
לתרופה זו תופעות לוואי רבות, רובן קשורות לפעילותה מחוץ למוח: בחילות, דימומים, יובש, אובדן שיער ועוד וחלקן קשורות למוח עצמו: חרדות, חלומות בלהה, הזיות וכו’.
נטילת התרופה לאורך זמן הופכת אותה לפחות ופחות יעילה, והחולה נאלץ לקחת מינונים גדולים יותר ממנה. עם הזמן, הDopa עצמה מתחילה ליצור את סימני פרקינסון בצורה מוגזמת: נוצרת תנועתיות יתר של הגפיים, של הפנים ושל הלשון, ואז ניתנות לחולה תרופות שמטרתן להפחית את תופעות הלוואי הללו. השילוב העיקרי הוא עם תרופה נוספת ממשפחת ה-Dopa שנקראת “Dopicar” שמכילה בנוסף ל- L-Dopa גם Carbidopa. מטרתה לחזק את פעילות הDopa במוח תוך כדי מיתון תופעות הלוואי הגופניות.
במצבים נפשיים שונים הנגרמים כתוצאה מהמחלה או מלקיחת התרופות ירשמו לחולה תרופות מרגיעות שונות (כגון קלונקס).
מחלת הפרקינסון בהתבוננות סינית
כללי:
ברפואה הסינית, ישנן שלוש דרכי התבוננויות שונות ומשלימות במחלת הפרקינסון.
האחת, שנסמכת על הרפואה הסינית הקלאסית העתיקה, רואה במחלה זו אחת מתוך קבוצת “מחלות יוצרות עוויתות”. בספר “עקרונות הרפואה” (“Yi Xue Gang Mu”) משנת 1565 כותב לאו-ינג: “רעידות מרוח, נגרמות מרוח החודרת לכבד ומ-Qi התעלות, שמורד כלפי מעלה. כך נגרמים עוויתות בפנים ורעד בגפיים”
בספר “תיאורית הרפואה המקורית” (“Yi Xue Yuan Li”) שמתוארך לזמן שושלת מינג (1644-1368) נאמר: “רעידות נגרמות כאשר ה-Qi בחסר ואינו יכול להוביל נוזלים ודם אל התעלות ולהזין אותן; התעלות לא מוזנות בגלל חוסר בנוזלים ובדם; ליחה ואש חוסמים את אותן תעלות שלא מוזנות על ידי הנוזלים והדם; חסר ב-Qi המקורי מאפשר כניסת גורמים פתוגניים אל התעלות ועל ידי כך לא מאפשר לדם להזין אותן. למרות שישנם גורמים רבים ושונים, בכולם קיים חוסר בנוזלים ובדם שאינם מזינים את התעלות”.
בהתבוננות זו, ניתן להתייחס אל הרעידות בהקשר של רוח פנימית העולה מהכבד. פגיעה בכבד, האחראי על תנועה רציפה וחלקה בגוף, תוביל לפיכך לפגיעה בגוף כולו, ותגרמנה תנועות לא רצוניות, רעד, סחרחורת, כאבים העוברים ממקום למקום בגוף, עוויתות ועוד, וביחס לכך נאמר ב – (Nei Jing (Su Wen 12, 42, 236 כי: “הרוח מתמחה בתנועה ושינויים רבים”.
דרך ההתבוננות השנייה מתייחסת למחלה כאל סוג של פגיעה במוח (בדומה לאבחנה המערבית) שנובעת מהכליות, האחראיות על ייצור מח העצם שיוצר ומזין את המוח, בשילוב עם תקיעות דם (Blood stasis) המונע מהמוח הזנה נאותה.
את דרך ההתייחסות השלישית למחלת הפרקינסון מציע ד”ר Hua Long Zhang שרואה בפרקינסון ובשאר מחלות הניוון הנוירוני (בכלל זה גם אלצהיימר ומקרים מאוחרים של שבץ) מחלות שנגרמות מפגיעה בנפש (Shen), וספציפית יותר – בלב ובמוח. Zhang טוען שכאשר ה- shen נפגעת, נפגעים גם תפקודיו הנפשיים והגופניים של החולה. דרכי הטיפול שהוא מציע כוללות “הערת הנפש”, פתיחת הפתחים וגירוי המוח על מנת שיחזור ויתפקד כראוי.
אטיולוגיה:
תורשה: הגורם התורשתי במחלת הפרקינסון בעיני הרפואה הסינית בא לידי ביטוי בהתייחסות אל ה-Qi המקורי (Yuan) והחומר התורשתי (Jing), בתפישה שגורסת כי המחלה נגרמת עקב חוסר יכולת הכליות המאחסנות אותם להזין את מח העצם ואת המוח.
גורמים מתישי Yin: גיל מבוגר, מחלות כרוניות, מחלות חום לאורך זמן, איבוד דם מסיבי, עודף עבודה או עודף פעילות מינית הם מצבים שלאורך זמן מחלישים את Yin הכליות. כאשר Yin הכליות מצוי בחסר, הכליות אינן מסוגלות להזין את Yin הכבד וחסר ממושך בו, יכול להביא לרוח (Liver Wind) שתגרום לפיכך לרעד. יתרה מכך, חסר ב-Yin הכבד (ובהקשר ספציפי – דם הכבד) גורם לחוסר הזנת התעלות, שבשילוב עם הרוח יגרום בוודאות לרעד.
תזונה: צריכה מוגזמת של מזון שומני ומטוגן או מזונות מתוקים גורמת ליצירת ליחה. לליחה נטייה להתחבר עם מצבי חום (או אש) שחוסמים את התעלות ומונעות מהן הזנה נאותה של נוזלים ודם. יש לציין כי ליחה ואש כסינדרום בודד לא ייצרו את תופעות הפרקינסון, אלא בשילוב עם רוח העולה מהכבד. תופעות אלה יחריפו כאשר מדובר בחולה מעשן או חולה שצורך משקאות אלכוהוליים.
לחץ נפשי: לחץ נפשי, כעס, תסכול וחוסר מנוחה יכולים לגרום לעליית Yang הכבד. תופעה זו לאורך זמן יכולה להפוך למצב של רוח העולה מהכבד.
גורמים נפשיים נוספים: פגיעה בנפש יכולה לגרום במשך הזמן להפרעה נפשית, שעלולה לגרום לרוח. בין הגורמים להחרפה יכולים להיות תחושות של עוינות שהחולה חווה, עלבון, פגיעה מתמשכת מרכילות ומשמועות, דיכוי והשפלה קיצוניים ולאורך זמן.
סימנים:
הסימנים ברפואה הסינית מצומצמים מאלו שברפואה המערבית וכוללים בעיקר את הרעד, אולם ניתן להתייחס גם לסימנים הנוספים המוכרים ברפואה המערבית ולסימנים של הסינדרומים הקשורים למחלה, ובעזרתם להתמקד במהות הבעיה, לבצע אבחנה מבדלת ולקבוע המלצות לטיפול. בהמשך, אתייחס לכל אחד מהסינדרומים, וכן לסימנים ולדרכי הטיפול השונות.
דרכי טיפול:
כללי
שינויים באורח החיים של חולה הפרקינסון יסייעו בהפחתת התופעות ואף להאטת תהליך התקדמות המחלה.
על מנת להקל על פעילות המעיים יש להקטין את כמות האוכל בכל ארוחה, ולהדריך את החולה לא לאכול עד תחושת שובע מוחלטת אלא לכ-80% מלאות. כמו כן, רצוי לאכול מספר ארוחות קטנות במקום ארוחה או שתיים גדולות ביום.
חשוב להקפיד על רמת הכולסטרול בגוף, בעיקר על ידי צריכת יותר שומנים מהצומח ופחות שומנים מהחי. יש לאכול יותר בשר “לבן” (בשר עוף לדוגמה) ופחות בשר אדום (כגון בשר בקר).
חשוב לצרוך ירקות המכילים את הויטמינים A, B1, B2, C, E, להימנע ממזון מטוגן, מעושן או כזה שנצלה על האש. יש להימנע ממזון המכיל מתכות כבדות.
יש להפסיק עישון ולחדול מצריכת משקאות אלכוהוליים.
פעילות גופנית יומית תעזור בחיזוק הגוף ובשמירה על אופטימיות ורצון להישאר בקו הבריאות.
דיקור:
ישנן מספר נקודות דיקור כלליות שאינן מיוחסות בהכרח לסינדרומים השונים המעורבים במחלת הפרקינסון:
GB-20: נקראת “Feng Chi” – בריכת הרוח. נקודה חשובה מאוד להוצאת רוח
CO-11: משמשת להרגעת רוח, ניקוי חום, ואיזון Qi ודם
TW-5: נקודה המתוארת כ”מגרשת רוח”, מנקה חום
GB-34: מפיצה את Qi הכבד ומנקה חום ולחות מהכבד וכיס המרה.
LIV-3: מרגיעה את עליית Yang הכבד ומכבה רוח, מזינה את Yin ודם הכבד, מפיצה את Qi הכבד.
נקודות מקומיות בגפה שנפגעה מהרעד:
ביד: CO-11, CO-10, TW-5, CO-4
ברגל: ST-31, GB-31, ST-36, GB-34, ST-41, GB-40
ביחס לצורת ההתבוננות של Dr. Hua Long Zhang במחלת הפרקינסון כפי שתוארה לעיל, ניתן להציע טיפול שכולל שילוב בין PC-6 ו-Gv-26 שימריץ את פעילות הלב ובעיקר את הזרמת הדם אל המוח, ובנוסף את SP-6 – מפגש שלושת מרידיאני ה- Yin של הרגל – שתעזור בחיזוק הכליות ובבניית מח עצם ובכך תחזק את המוח. גם בטיפול זה יש להוסיף נקודות מקומיות בגפה הפגועה.
צמחים:
פורמולות צמחים ייבנו לרוב לפי הסינדרומים הספציפיים, ועליהם ארחיב בהמשך.
Xiao Chan Wan “כדור להרגעת רעד” שמכילה: Tian Ma, Gou Teng, Zhen Zhu Mu, Jiang Can מטפלת בסימפטומים, ובעיקר ברעד הנובעים מרוח העולה מהכבד.
Ling Jiao Powder – אבקה מהצמח Ling Jiao – צמח מלוח וקר החודר לכבד וללב. עיקר פעולתו כאן היא בכיבוי אש הכבד והרגעת הכבד. מומלץ לקחת 2-3 גר’ ליום בתוך מרק חם או כמודיפיקציה לכל פורמולה אחרת שלוקח המטופל.
לתפיסתו של Dr. Hua Long Zhang ניתן להשתמש ב- Nao Wei Kang Wan לכל הבעיות הנובעות ממחלות ניוון נוירוניות. פורמולה זו מכילה:
ba ji tian, du zhong, gou qi zi, he shou wu, yi zhi ren, tu si zi, shan zhu yu, dong chong xia cao, ren shen, shan yao, huang qi, xi yang shen, ba zhu, fu ling, san qi, shan zha, shui zhi, dan shen, hong hua, chuan shan jia, tian ma, bei xie, .sheng di huang, wu gong, yuan zhi, shi chang pu, bai zhi, gui ban, lu jiao shuag.
מחקר שנערך במחלקה הגריאטרית באוניברסיטת טוהוקו ללימודי רפואה ביפן, מדווח כי החוקרים הצליחו להוכיח שיפור ניכר בתפקוד הבליעה של חולי פרקינסון שטופלו בפורמולה הקלאסית Banxia Houpo Tang (אצל Iwasaki, 2000) שמכילה:Ban Xia, Hou Po, Fu Ling, Sheng Jiang, Zi Su Ye. הממצאים הראו כי זמן התגובה של הרפלקס לאחר הטיפול עמד על 2.5 שניות, לעומת 4 שניות בממוצע לפניו, וכן נצפתה ירידה ניכרת בכמות הרוק העודף בפה, רוק שנוצר כתוצאה מחוסר יכולת לבלוע.
טיפול במגע:
בטיפולי מגע כגון שיאצו ניתן לשלב לחיצות בנקודות לחץ (tsubo) על פי הנקודות שהומלצו כאן לטיפול כללי ובשילוב עם נקודות שיוזכרו בהמשך לטיפול על פי סינדרומים ספציפיים.
חשוב לשלב בטיפול מניפולציות ורוטציות סביב מפרקים גדולים וקטנים כדי למנוע המשך התדרדרות של קשיון השרירים ולעודד יצירת תנועת מפרקים חלקה. במהלך הטיפול יחוש המטפל בניסיונות של המטופל לעזור ביצירת התנועה – אלה אינם ניסיונות רצוניים והם נובעים מכך שהמטופל מאבד עם הזמן את יכולתו ליצור תנועות ספונטאניות (כמו תנועת ההליכה). כאשר גורם חיצוני מפעיל את גופו, נוצר ניסיון אוטומטי לשחזר את התנועה הרצויה.
כדי למנוע תופעה זו ניתן להדריך את המטופל לבצע פעולות אחרות שדורשות ריכוז בזמן יצירת התנועה: נשימות קצובות וארוכות (ספירה עד 4 בלקיחת אויר, החזקת האוויר ושחרור איטי, שוב – ספירה עד 4), או יצירת תנועה מנוגדת בגפה אחרת (לדוגמה המטפל מניע את הרגל, והמטופל יניע את כף ידו בתנועות של כיווץ והרפיה). התרכזות בביצוע תנועה אחרת, תסיט בדרך כלל את מירב המאמצים לצורך ביצועה ו”תשחרר” את האיבר המטופל.
אזור נוסף הדורש התייחסות ספציפית הוא אזור הבטן, על מנת ליצור תנועה בבטן ובמערכת העיכול. כאמור, חולי פרקינסון רבים סובלים מעצירויות, לכן יצירת תנועה בעבודת בטן חשובה מאוד. יש להקפיד על יצירת תנועה עם כיוון השעון.
טיפול לפי סינדרומים ספציפיים:
חסר Qi ודם:
הסימנים: רעד שמתגבר בזמן עמידה ממושכת, מבט בוהה, גוון עור חיוור, חוסר רצון לדבר, נוקשות אוקסיפיטלית, התכווצויות בגפיים, קושי בתנועה, חוסר קואורדינציה בהליכה, סחרחורות, ראיה מטושטשת, הזעה המוחמרת בתנועה. הלשון חיוורת עם סימני שיניים ורוטטת, הדופק יהיה עדין.
עקרון הטיפול: הזנת דם, חיזוק Qi, הפעלת המרידיאנים המחברים וכיבוי רוח.
דיקור: ST-36 ו-SP-6 לחיזוק Qi והזנת דם, CV-4 להזנת דם, LIV-8 להזנת דם הכבד.
צמחים:
(Huang Qi (9gr) + Dang Shen (6gr לחיזוק
(Dang Gui (9gr) + Bai Shao (6gr) + Ji Xue Teng (6gr מעשירים דם ומסלקים רוח מהמרידיאנים
(Tian Ma (9gr) + Gou Teng (6gr) + Zhen Zhu Mu(12gr) +Ling Yang Jiao (4.5gr מכבים אש
(Dan Shen (4gr להנעת דם.
ליחת חום היוצרת רוח:
הסימנים: השמנה, מבט בוהה, חוסר רצון לפעילות גופנית, תחושת מלאות בחזה, פה יבש, הזעה, סחרחורות, ליחה צהובה שופעת, תפיסות גב וצוואר, רעד בגפיים הניתן לעצירה. הלשון אדומה עם חיפוי צהוב דביק, הדופק יהיה תילי, עדין ומהיר.
עקרון הטיפול: פיזור הלחות, ניקוי חום, כיבוי הרוח והפעלת המרידיאנים המחברים.
דיקור: ST-40, SP-6 ו- SP-9 לפיזור הלחות, CV-12 ו- BL-20 לחיזוק הטחול כדי שיתמיר ליחה, LIV-3 להרגעת רוח.
צמחים:
(Gua Lou (9gr) + Dan Nan Xing (6gr) + Zhu Li (6gr) לפיזור הליחה
12gr) Gou Teng (6gr) + Tian Ma (6gr) + Ling Yang Jiao (4.5 gr) + Zhen Zhu Mu ) מכבים רוח
(Dan Shen (4.5gr) + Chi Shao (4gr להנעת דם .
חסר Yin בכליות ובכבד:
הסימנים: רזון, סחרחורות, טיניטוס, אינסומניה, שינה מרובת חלומות, הזעת לילה, אי שקט נפשי, כאב גב וברכיים, חוסר תחושה בגפיים, תפיסות גב וצוואר, רעד בראש, נעילת לסתות ורעד בלסת, רעד ממושך ומחמיר בגפה, התכווצויות גפיים, קושי בהליכה והליכה גמלונית, מבט בוהה, זיכרון חלש. הלשון דקה, אדומה וללא חיפוי, נעה. הדופק עדין-מהיר או צף-ריק.
עקרון הטיפול: הזנת Yin, כיבוי הרוח והפעלת המרידיאנים המחברים.
דיקור: CV-4, BL-23, KID-3 ו- SP-6 להזנת Yin הכליות, BL-18 ו- LIV-8 להזנת Yin הכבד, LIV-3 להרגעת רוח.
צמחים:
הפורמולה Yi Guan Jian במודיפיקציה. בפורמולה המקורית:
Sheng Di Huang (18-45 gr) Gou Qi Zi (9-18gr)
שני אלה מרככים את הכבד ומזינים אותו בYin ובדם דרך הזנת Yin הכליות
Sha Shen (9gr) + Mai Men Dong (9gr)
מזיני Yin – בעיקר Yin הקיבה והריאות שיכולים להיפגע מחסר הYin של הכבד והכליות
להזנת והעשרת הדם Dang Gui (9gr)
(Chuan Lian Zi (4.5gr להפצת Qi הכבד ולמניעת הכאבים המלווים מצב זה.
במודיפיקציה נוסיף Bai Shao ו- Xuan Shen לטיפול בתופעות הרוח העולה מהכבד ובמרכזן – הרעד.
ביבליוגרפיה:
“ About Parkinson Disease” in: National Parkinson Foundation. (18/4/06) http://www.parkinson.org
Chen, John K. and Hua Long Zhang. “Treatment of Neurodegenerative Disorder (Alzheimer’s, Stroke, and Parkinson’s Disease)”. Acupuncture.com (18.4.06) http://www.acupuncture.com/conditions/alzstrokeparkc.htm
Iwasaki K, et al.” The effects of the traditional chinese medicine, “Banxia Houpo Tang (Hange-Koboku To)” on the swallowing reflex in Parkinson’s disease”. In: Phytomedicine : international journal of phytotherapy and phytopharmacology. 7(4) Jul (2000) :259-63
Kaptchuk, Ted J. (1983c). The web that has no weaver : understanding Chinese medicine. Lincolnwood: Congdon & Weed
Maciocia, Giovanni (1994). “Parkinson’s disease” in: The practice of Chinese medicine : the treatment of diseases with acupuncture and Chinese herbs. Edinburgh : Churchill Livingstone. 657-663
מאת: אורי ארמון
קרן זליכה מוסיפה:
טיפול בבעיות נוירולוגיות בסין לרוב משולב בטכניקות שונות של דיקור קרקפת באזור הסנסורי או המוטורי. במחלת הפרקינסון דיקור האזור המוטורי חשוב מאוד ויכול לכוון את הטיפול אל הגפה הנגועה. הדיקור יתבצע קונטראלטרלית לגפה הרועדת.
שיטות דיקור קרקפת ידועות:
Master Zhu
Toshikatsu Yamamoto
דיקור קרקפת סיני שיטה פופולארית ברוב בתי החולים בסין: להלן מפת מיקומים
