רפואה סינית ואונקולוגיה סקירה היסטורית

מבוא

לאורך ההיסטוריה, במשך אלפי שנים, צברה הרפואה הסינית ידע וניסיון רבים ביחס לאתיולוגיה, הפתולוגיה, האבחנה והטיפול במחלת הסרטן. המונח סרטן – Ai 癌  הוא מונח מודרני יחסית ולא ניתן למצוא אותו בכתבי רפואה סינית מתקופות קדומות, אבל ישנם מושגים קליניים רבים מתקופות אלו אשר מתאימים לתיאור מחלת הסרטן. במאמר זה אני מציע את המחשבה כי הטיפול בחולי סרטן כיום חייב להיות מבוסס על עקרונות האבחון והטיפול המסורתיים, במשולב עם חשיבה וידע עכשוויים ואמצעים מודרניים. דוגמא לכך היא העובדה שבעבר ניתן היה לאבחן את מחלת הסרטן רק כאשר היה קיים אצל החולה גוש בר מישוש. כיום קיימות טכניקות אבחון מודרניות (C.T., M.R.I , ממוגרפיה, בדיקות דם ובדיקות אחרות) אשר מאפשרות אבחון של המחלה עוד לפני שהיא ניתנת למישוש. דוגמא נוספת להתפתחות עכשווית בטיפול היא היכולת של הרפואה המודרנית לטפל במחלה באמצעים התוקפים ביעילות את הגידול עצמו, באופן אגרסיבי, אלים ורעיל. הישגים אלה ורבים אחרים, במשולב עם הידע והניסיון שהצטבר במשך אלפי שנים, יכולים להעשיר ולשפר את האבחון והטיפול במחלות הסרטן.

אנחנו חיים בעידן המודרני עם כל החידושים וההישגים המדעיים והטכנולוגיים, אבל חבל יהיה אם נתנתק ממעיינות הידע של הדורות הקודמים ונאבד אוצרות של ניסיון וחוכמה. כיום ממרומי הטכנולוגיה, המודרניזם והידע של המאה ה21, ניתן להתבונן על הרפואה הסינית ועל דרכי התיאור הנאיביות והרומנטיות שלה מתוך התנשאות וזלזול, ולהתייחס אליה כאל רפואה עממית, מיושנת ופרימיטיבית. אך לא כך הדבר. מודל הרפואה הסינית מציע לנו תפיסה אשר יש לה מקום גם בימינו אנו. אני מאמין שעלינו להפיק את המרב משני העולמות, העתיק והמודרני, כך שהתוצאה השלמה שתתקבל תהיה גדולה מסך מרכיביה, ולכן חשוב להבין את התהליך ההיסטורי של לימוד המחלה וההתייחסות אליה על פי הרפואה הסינית המסורתית. מדהים לגלות כמה ידע, ניסיון קליני וחוכמה היו בידי הרופאים בסין כבר לפני כ-3500 שנים, ואולי אף יותר. באונקולוגיה, כמו בתחומי טיפול אחרים, מתגלה לנו הרפואה הסינית כמודל הגיוני ושלם אשר מייחס חשיבות רבה לנושאים כמו סגנון חיים, נפש האדם ותזונה. קיימת התייחסות לרפואה מונעת ול”Wei Qi”  – 卫气מערכת ההגנה של הגוף, ומעל לכל, ההתייחסות היא הוליסטית וכוללת, ויש בה קשר וחיבור בין המערכות השונות של הגוף והנפש. כיום מקובל לחבר בין המערכת החיסונית למערכות הנפש, העצבים והמערכת ההורמונלית PNI: Psycho-Neuro-Endo-Immunology. דווקא על רקע העובדה שאנו חיים בעידן המודרני אני מוצא את ההתייחסות לתפיסות הקלאסיות מרתקת ומרשימה במיוחד.

אחד הקשיים שנתקלנו בו תוך הכתיבה של מאמר זה, הנו תרגום מושגים מסינית לעברית.  לעיתים, התרגום נעשה ישירות מסינית ולעיתים נעזרנו בתרגומים מסינית לאנגלית ומשם תרגמנו לעברית.  בעזרתה של קרן זליכה, השתדלנו למצוא את הסימנים הסינים המתאימים למושגים המקצועיים. במקרים בהם לא מצאנו את הסימן כתבנו רק את המושג ב- Pin Yin ואת התרגום לעברית.

זוהי סקירה ראשונה בנושא ואני מקווה שתמצאו בה עניין. הסקירה הבאה תעסוק באתיולוגיה, פתולוגיה, אבחון וטיפול בסרטן על פי הרפואה הסינית.

אשמח לקבל הערות, שאלות, מחשבות ותגובות בכלל, לכתובת הדוא”ל שלי: [email protected]

 קריאה מהנה,

נדב שרייבום

ההיסטוריה של הטיפול בסרטן ברפואה הסינית:

אונקולוגיה היא ענף ברפואה אשר עוסק בחקר מחלת הסרטן, מחלה בה תאים מסוימים בגוף מתחלקים בצורה לא נשלטת. האסופה של תאים אלו יוצרת גידול ממאיר, או שתאים אלו מתקדמים למקומות שונים בגוף והופכים לגרורות. תאי סרטן יכולים להופיע בכל סוג של רקמת גוף, והסרטן יכול להופיע בכל גיל. תאי הסרטן פולשים לרקמות שמסביבן על ידי התפשטות מכוונת, או שהם מתפזרים בגוף באמצעות מערכת הלימפה או כלי הדם.

הצפייה, המחקר והטיפול בסרטן, קיימים בסין כבר אלפי שנים. לאורך הדורות צברו רופאים סינים הרבה ניסיון וידע באשר לאבחנה, אתיולוגיה, פתולוגיה, סימפטומים וטיפול, במגוון גדול של סוגי ציסטות, גידולים וסרטן.

להלן מספר דוגמאות מההתיחסויות לסרטן, כפי שתועדו בסין במשך אלפי שנים בשושלות השונות.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Shang (1600-1028 לפנ”הס)

כבר בזמן שושלת ה- Shang תארו הרופאים העתיקים מכניזם המסתתר מאחורי היווצרות גידולים ממאירים. העדויות המוקדמות ביותר המכילות את הסימן Liu  瘤(גידול), נמצאו על עצמות ושריוני צב בחפירות בהריסות של שושלת ה- Shang.

הסמל הסיני, Liu 瘤 מורכב משני סימנים:

הסימן השמאלי: ציור המתאר מחלה, ומשול לאדם שוכב במיטה, בתוך בית.

הסימן השני: ציור המתאר מצב חולני של הצטברות וסטגנציה, והוא מורכב מהמילה הזהה בהיגוייה למילה留Liu, אך שונה ממנה בצורתה ובמשמעותה, ופרושה הוא “נשאר במקום”.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Zhuo ( 1028-221  לפנה”ס)

הרופאים שהתמחו בטיפול בגידולים בתקופה זו נקראו “רופאי יאנג”. עובדה היסטורית זו נרשמה בספר שנכתב מאוחר יותר, במהלך שושלת ה- Qin (221-206), ונקרא “The Zhuo Li” (Zhou Rituals). הרופאים בתקופה זו נחלקו לתזונאים, מומחים למחלות פנימיות, מומחים לפצעים ודלקות או וטרינרים.

אחד המצבים איתם התמודדו מומחי הפצעים והדלקות, היה סוג של פצע ממאיר שהתבטא בנפיחות אבל לא בהתכייבות. מסתבר שרבים מאותם “פצעים נפוחים” דומים מאוד לסרטן העור, השד, בלוטת התריס וסרטן באיבר המין הזכרי, וכן לגידולים של הראש, הצוואר, הפה, העיניים, האף והגרון.

המילונים העתיקים:

 “Shuo Wen Jie Zi” (Discussing Chanracters and Explaining Words)

 “Zheng Zi Tong” (A Comprehensive Discussion on the Correct Use of Characters), דנים בהבדלים בין  Zhong  肿(נפיחות) ו Liu 瘤 (גידול).

Zhong תואר כסוג של אבצס, בעוד ש- Liu 流  מפורש כמילה נרדפת למושג “לזרום” – הצטברות של זרימת הדם ייצרו גידול נפוח – Zhong Liu  肿瘤.

ביפן וקוריאה, מתייחסים גם בימינו לגידולים, כ- Zhong Yang  肿疡(כיבים דלקתיים).

אונקולוגיה בתקופת המלחמה (221-475  לפנה”ס)

מקובל לחשוב, כי הספר,Huang Di Nei jing”  (The Yellow Emperor’s Internal Classic) חובר בתקופה זו, וביסס את היסודות של ההבנה הטיפול והמחקר של האונקולוגיה ברפואה הסינית המסורתית. בספר “הקיסר הצהוב” היו תיאורים מפורטים של האתיולוגיה של סוגים מסוימים של גידולים, הסברים ביחס לאבחנה מבדלת בין גידולים ממאירים לשפירים, ותאור של ההבדלים בסימפטומים שלהם. הספר תיעד בצורה מפורטת גידולים מסוגים שונים ומחלות הקשורות לגידולים, כמו:

התיאורים של מחלות וגידולים אלו, דומים מאוד לאיפיונים קליניים של גידולים באונקולוגיה המודרנית. הכתבים הקליניים של “הקיסר הצהוב”, הם אבני היסוד של לימודי האונקולוגיה ברפואה הסינית המסורתית, ומשמשים גם כיום לאבחון קליני בעולם.

בערך בשנת 200 לפנה”ס, הדגישו הכתבים של הרפואה הסינית את הקשיחות והקשיות של הגידולים, וראו בכשל של סירקולצית צ’י ודם את המקור המשותף להם. הכתבים העתיקים האלו תיארו את השלב הראשון של היווצרות גידול כ”צפיפות / דחיסות”( 壅 Yong) / (塞 Sai) (Congestion), את השלב השני כ”סטגנציה” Zhi) (滞 (Stagnation), ואת השלב השלישי כ”הצטברות” (Ji 积) (Accumulation). רופאים אלו סברו כי גורמים חיצוניים ופנימיים יכולים לגרום להיווצרות תהליך גידולי.

“הקיסר הצהוב” גם הזכיר מספר אתיולוגיות כמו: תנועה לא הרמונית של Ying Qi 英气 (צ’י מזין) ו- Wei Qi 卫气 (צ’י מגן), שמחה או כעס לא הולמים, וקור או חום שלא קשורים לעונות השנה, כגורמים להצטברות של אותו גורם פתוגני והישארותו בגוף לאורך זמן. לפי תפיסה זו מצב רגשי לא מאוזן, עודף או חוסר של “ששת העודפים”, תנועה לא חלקה וסטגנציה של צ’י ודם, יכולים להעלות את הסיכוי להופעה והתפתחות של גידולים.

“Ling Shu: Ci Jie Zhen Xie” (The Miraculous Pivot: Details of Needling in elation to True Qi and Pathogenic Factors) אומר: “גורמים פתוגניים, יחדרו עמוק לתוך גופו של אדם עם קונסטיטוציה חלשה. קור וחום נאבקים ושוהים לאורך זמן, ויוצרים Jin Liu 筋瘤 (גידול של הגידים), Chang Liu 肠瘤 (גידול של המעיים), או Rou Ju  肉疽(אבצסים בבשר)”.

בספר זה מוצגת גם הטענה שגורמים פתוגניים כמו רוח וקור, הם גורמים חשובים באתיולוגיה ופתולוגיה של הצטברויות, כמו גם חום ואש שהינם פתוגנים מעורבים.

בפרק על  Rou Ju (אבצסים בבשר) נאמר: “חום פתוגני חיוני חודר עמוק לתוך השרירים וגורם לגידים ולמוח לנבול. כאשר חמשת אברי ה- Zang מעורבים, התוצאה היא תשישות של הצ’י והדם והיווצרות של אבצס  痈Yong. כל הגידים, העצמות והבשר הבריא ייעלמו בהדרגה וישאירו אבצס 疽Ju”. בכל מקרה גורמים פתוגניים חודרים רק כאשר הקונסטיטוציה חלשה, זהו אם כן מצב מכריע להופעה והתפתחות של גידולים.

ה”Nan Jing” (Classic on Medical Problems) פיתח את התיאוריות מה “Nei Jing”, סיכם את האתיולוגיה של גידולים מסוימים, ומספק אבחנה מבדלת מפורטת.

בבעיה מספר 55 נאמר: “Ji 积 (הצטברויות של מסות) ו- Ju 聚 (מסות ללא צורה) הינן שונות אלו מאלו, למרות ששתיהן קשורות לפתולוגיות של צ’י. Ji נובעת מהפרעה באברי ה- Zang, קשורה ל- Yin Qi 阴气, מתרחשת במקום מקובע ויציב, והיא בעלת צורה מוגדרת. Ju נובעת מהפרעות של אברי ה- Fu, קשורה ל- Yang Qi 阳气, ואין לה מקום קבוע או צורה קבועה”.

בתרגום לאבחנות מודרניות Ji יכולים להיות גידולים ממאירים (לא ניתנים לתזוזה), עם פרוגנוזה מחמירה, ואילו Ju יהיו גידולים שפירים.

אונקולוגיה בתקופת שושלת Han המערבית (206 לפנה”ס)

הרופא Liu Xi משושלת ה- Han המערבית, תיאר גידולים כ”רקמה דלקתית בעלת שטח פנים לא אחיד דמוי אבן”. כתוצאה מכך הפך המושג Yan 岩 למילה נרדפת ל”אבן”, ועדיין משתמשים בה בסין ברפואה המודרנית.

אונקולוגיה בתקופות ה- Han וה- Qin (221 לפנה”ס 220 לספירה)

בתקופה זו תפסו את מקומם שני רופאים ידועים ברפואה הסינית, Zhang Zhong Jing  ו- Dr. Hua Tuo.

Zhang Zhong Jing נחשב ל”אבי הפורמולות” ברפואה הסינית, ותרם תרומה חשובה ביותר להרחבה ולפיתוח של מיון צמחים ברפואה הקלינית. לימוד מעמיק, מחקר, ופרשנות של מרשמי הצמחים של Zhang Zhong Jing עדיין נעשים בסין גם בימינו, ומדהים לגלות עד כמה הם רלוונטיים גם כיום.

בספרו “Jin Gui Yao Lue” (Synopais of the Golden Chamber) תיאר Zhang Zhong Jing, 36 סוגי מחלות נשים. בכתבים אלו ניתן למצוא תיאורים של דיאגנוזה וטיפול בגידולים רחמיים, ושל הסתננות גרורות מגידולים ממאירים לאזור אגן הירכיים.

בפרק Fu Ren 妇人 (על נשים) הוא תיאר מחלות נשים במושגים הבאים: “חוסר, הצטברות וקור, גורמים להיקשרות של הצ’י, שתוביל להפסקת המחזור. בשנים לאחר מכן, דם-קר יצטבר ויתקע ב”שער הרחם” (הפתח של צוואר הרחם), ויפגע בערוצי זרימת הצ’י וברשת כלי הדם. הסימפטומים כוללים הפרשה וגינלית קצפית, מחזור לא סדיר, כאב מושך, סלידה מקור בבטן התחתונה, או כאב אקוטי המערב את עמוד השדרה הלומברי ומתפשט מטה לאזור Qi Chong (St-30), כאב בברכיים ובירך, סחרחורת פתאומית ועילפון, וכן חרדה או דיכאון. כל אלו שייכים ל-36 סוגי מחלות נשים והוריאציות השונות שלהן. לטווח הרחוק ודאי תהיה כחישות ודופק חלש”.

למרות שזהו תיאור כללי של 36 מחלות נשים, הוא כולל ללא ספק גידולים של הרחם, צוואר הרחם והשחלות. תיאור הכאב בבטן התחתונה ובגפיים התחתונות דומה מאוד לתמונה שנגרמת מהסתננות גרורות של גידולים ממאירים לאגן הירכיים. המשפט “בטווח הארוך ודאי שתהיה כחישות” עולה בקנה אחד עם המצב התשוש והכחוש של חולי סרטן בשלבים המאוחרים של המחלה.

הרופא המפורסם השני שזכה להכרה בתקופה זו היהDr. Hua Tuo  (נפטר בשנת 208), בן תקופתו של Zhang Zhong Jing (150-219 לספירה). Hua Tou נחשב ל”אבי הניתוח” ברפואה הסינית, והוא גם יצר מספר שיטות של פיזיותרפיה הכוללות את ההידרותרפיה, וסוגים שונים של תרגילים טיפוליים.

Hua Tou, הדגיש בספרו “Zhong Zang Jing” (Storehouse of Chinese Medicine), שלתפקוד לקוי של איברי ה- Zang Fu  הפנימיים יש תפקיד חשוב בהיווצרות גידולים מסוימים, מאחר וזה מוביל להצטברות רעלים בתוך הגוף ומשבש את תנועת הצ’י והדם.

ניתן אם כן לראות, שרופאים בסין העתיקה זיהו כי גידולים הם שינוי פתולוגי מקומי, במחלה סיסטמית (באותו מובן בו הסבירה הרפואה הסינית המסורתית מאוחר יותר את מקור הגידולים והתפתחותם). בנוסף לכך הם הבינו שגורמים פנימיים הם חלק עיקרי מהפתולוגיה במחלה.

בספר “Hua Tuo Zhuan” (A Biography of Hua Tuo) ניתן למצוא את אחד התיאורים המתועדים הראשונים של ניתוח בגידול:

“כאשר הצטברות באספקט הפנימי מובילה למחלה ואין להגיע אליה באמצעות מחטים או צמחים יש לחתוך אותה. ראשית יש לתת למטופל לקחת Ma Fei San  (Anesthsia Boiling Powder). במהרה הוא יהיה שיכור וחסר הכרה. לאחר מכן יש לחתוך את הבטן ולכרות את המעיים, לשטוף עם מרקחת צמחים, לאחות את הפצע ולכסות עם פלסטר משכך כאבים ומרדים. ארבעה או חמישה ימים מאוחר יותר, כאשר המטופל עדיין במצב של חוסר הכרה, הכאב יפסק. המצב ירפא לאחר חודש”.

אונקולוגיה בתקופת שלושת הממלכות (220-280 לספירה)

בתקופה זו העמיק המחקר באתיולוגיה, הפתולוגיה, והטיפול בגידולים. ב- 259 לספירה, תיאר הרופא המפורסם, Huang Fu Mi בספרו “Zhen Jiu Jia Yi Jing” (The Classic of Acupuncture and Moxibustion), מספר רב של פרוטוקולים לטיפול במצבים שכיום נכללים בסימפטומים של סרטן. לדוגמא: לטיפול בבעיות עיכול בבטן העליונה המליץ על שימוש בRen 13 – Shang Wan, ואילו בבעיות עיכול בבטן התחתונה המליץ על Ren 10 – Xia Wan.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Jin (265-317 לספירה)

בתקופה זו ציין הדאואיסט והאלכימאי המפורסם Ge Hong (281-341) בספרו “Zhou Hou Bei Ji Fang”  A Handbook of Prescriptions for Emergencies)), שהופעתם והתפתחותם של גידולים מתרחשת בדרך כלל עקב התפתחות של סימפטומים בכיוון טיפוסי מסוים, אלא שמטופלים לא שמים אליהם לב עד שהם מגיעים לשלבים המאוחרים, ובשלבים אלו הפרוגנוזה דלה.

הוא דחק במטופלים לבקר את הרופאים שלהם ברגע שמופיעים הסימפטומים, על מנת לאבחן מצבים  ולטפל בהם, ולאפשר לרופא למנוע התפתחות נוספת או התפזרות של הגידול.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Sui (581-618 לספירה)

בספרו, “Zhu Bing Yuan Hou Lun” (A General Treatise on the Causes and Symptoms of Diseases),שהתפרסם בשנת 610, טוען Chao Yuan Fang, שהאתיולוגיה לגידולים היא חדירה חיצונית של רוח, והפתולוגיה שלהם היא חוסר באברי ה- Zang Fu , שמאפשר לרוח שחדרה להילחם ולפגוע באיברים אלו. מאחר ואברי ה- Zang Fu נחלשים, הפתוגנים מצטברים לאורך זמן ובסופו של דבר יוצרים גידולים אלו. בספר ניתן למצוא סוגים שונים של אתיולוגיות לגידולים, וכן חלוקה של הגידולים לשפירים Liu, ולממאירים Shi Yong.

בפרק המוקדש לגידולים, הוא מתאר שתי קטגוריות:

1. Liu – קטגוריה שמוכרת כיום כגידולים שפירים. הם מאופיינים בנפיחות או מסה בעור ובבשר, אשר גדלה בהדרגתיות, איננה כואבת וגם לא מגרדת ולא הופכת קשה. היא נשארת במקומה, ואם איננה מטופלת, היא תמשיך לגדול עד שתהפוך לגדולה מאוד.

2. Shi Yong – מכונה על ידי סופרים אחרים בשם Shi Yan, (אבן 岩Yan-).

התיאורים של, Chao Yuan Feng דומים מאוד לסימפטומים של גידולים ממאירים בשד. Ru Shi Yan  乳石岩 היא מסה מוצקה למדי אבל לא מאוד גדולה. היא איננה אדומה אבל מעט כואבת וחמה, והגרעין שלה קשה כמו אבן. מאוחר יותר הנפיחות מתקשה. כאשר מושכים אותה נראה שיש לה שורש, והגרעין נמצא במגע עם העור. העור הקרוב למסה, קשה כמו עור של שור”.

תיאור זה דומה מאוד לחדירה של סרטן השד לעור ולסימן “קליפת התפוז” שמופיע בשלב זה.

Chao Yuan Fang, הדגיש את ההבדל בין מסות בטניות שלא ניתנות לתזוזה 癓 Zheng לבין אלו שניתנות לתזוזה Jia 瘕. הוא ציין כי Zheng הן מסות קשות שלא ניתנות לתזוזה, אשר מתפתחות בהדרגתיות בבטן. הן גורמות לבטן להתרחב, מחבלות בקליטת המזון ומובילות לכחישות ולבסוף למוות. תיאוריו למסות שניתנות לתזוזה – Jia, דומות לאיפיונים של גידולים שפירים בבטן ובאזור האגן.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Tang (618-907 לספירה)

הרופא המפורסם ביותר בתקופה זו היה Sun Si Miao, שכתב את המחקר הראשון על תראפיית הדיאטה. בספרו “Qian Jin Yao Fang” (Prescriptions Worth a Thousand Gold Pieces for Emergencies) נתן  Sun Si Miaoדוגמאות ספציפיות של מזונות מיוחדים אשר נועדו לטפל במצבים שונים, כמו גידולים של בלוטת התריס וגויטר.

האמונה הרווחת היא שמפות ערוצי הזרימה הראשונות, נכתבו במהלך שושלת  ה- Han (206 לפנה”ס- 220 לספירה). למרות זאת, הקרדיט עבור כתיבת המפות הראשונות של צידי הגוף הקדמי, האחורי והחיצוני ניתן ל- Sun Si Miao. מפות אלו הראו את 12 ערוצי זרימת הצ’י הראשיים בחמישה צבעים, ואת 8 הערוצים המיוחדים בצבע שישי. פורמט אנטומי זה משמש גם היום במכללות והקליניקות לרפואה סינית מסורתית בכל רחבי העולם.

Sun Si Miao גם הציג את שיטת המדידה הפרופורציונאלית (ה”צון” הסיני), המאפשרת איתור מדויק של נקודות הדיקור.

בנוסף, Sun Si Miao היה הראשון שסיווג את כל סוגי הגידולים לשבע קטגוריות ספציפיות:

1. גידולים של צ’י (Qi Liu)气瘤
2. גידולים של דם (Xue Liu) 血瘤
3. גידולים של הבשר (Rou Liu) 肉瘤
4. גידולים של הגידים (Jin Liu) 筋瘤
5. גידולים של העצם (Gu Liu) 骨瘤
6. גידולים של השומן (Zhi Liu) 脂瘤
7. גויטר וגידולים של הצוואר (Ying Liu) 瘿瘤

Sun Si Miao, כתב על טיפול בסוג מסוים של גידולי שד שאותם כינה, Lu Ru 炉乳 (Breast Furnace). הוא תיאר אותם כ”פצעים קטנים, שטחיים, חמים ומגרדים, עם הפרשה צהבהבה”, המופיעים על הפטמות אצל נשים בכל הגילאים. הפצעים גדלים בהדרגתיות, מתמידים לאורך שנים ושום דבר לא יכול לרפא אותם”. מצב זה דומה מאוד ל”Paget’s Disease” של הפטמות.Sun Si Miao כתב גם על טיפול בסימפטומים מאוחרים של סרטן הרחם וצוואר הרחם.

בספרי רפואה עתיקים, מקובל היה להתייחס למחלות נשים כ-Dai Xia 带下 (הפרשות וגינאליות), וכבר היו גניקולוגים שנקראו 带下医Dai Xia Yi, עוד בתקופת המלחמות (221-770 לפנה”ס).

כמויות גדולות של דימום ווסתי לא סדיר, ידוע כ-Beng 崩 (הצפה).

כמויות קטנות של טפטוף וסתי תמידי, נקרא Lou  漏 (הכתמה).

בדיון על Beng & Lou מתאר Sun Si Miao מקרים של Beng & Lou בצבע אדום, לבן, ירוק-כחול או שחור, עם ריח מצחין ומסריח. חזות הפנים כהה וחסרת ברק, העור קרוב לעצמות, המחזור לא סדיר, יש תחושת כיווצים בבטן התחתונה, נפיחות וכאב בהיפוכונדריום, כאב בגב ובגב התחתון אשר מקרין להיפוכונדריום, המטופלת לא יכולה לעמוד לאורך זמן וכל הזמן רוצה לשכב, וישנה נפיחות באזור הגניטאלי שנראה כמו פצע. יום אחד ההפרשה היא צמיגה, יום לאחר מכן דם כהה, ביום השלישי כמו מיץ סגול, ביום הרביעי כמו בשר אדום, וביום החמישי, מופיעים דם ומוגלה”.

התיאורים של דימום וגינאלי לא סדיר, הצבעים השונים של ההפרשות הוגינאליות, ריח מסריח, אנמיה, כחישות, כאב בגב התחתון ובבטן התחתונה ותשישות כללית, דומים מאוד לסימפטומים של סרטן מאוחר של הרחם וצוואר הרחם.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Song (960-1279 לספירה)

בתקופה זו ציווה הקיסר Hui Zong לסיים את כתיבת הספר “Sheng Ji Zong Lu” (General Collection for Holy Relief), אשר הופיע לראשונה בציבור בין השנים 1111-1117.

בספר זה, גידול  הוגדר כ- Liu 瘤. משמעות המילה Liu היא סטגנציה וחוסר תנועה, הזרימה הנורמאלית של צ’י ודם לקויה, והגוף מאבד את שיווי משקלו ההרמוני. כאשר יש סטגנציה, גורמים פתוגניים כמו היקשרות, דחיסות ומכשול, מנצלים את מצב החוסר, ואז מתרחשת מחלה”. ציטוט זה מצביע על כך שסטגנציה וחוסר תנועה הם גורמים מרכזיים בהיווצרות גידולים.

בשנת 1171 הופיעה לראשונה המילה “Ai” 癌(סרטן) בספרות הקלאסית של הרפואה הסינית, בספר “Wei Ji Bao Shu” (A Treasury of Relief and Treatment) אותו כתבDong Xian Ju Shi. המילה הסינית, Ai, 癌 מורכבת משני סימנים: הסימן השמאלי מסמל מחלה, ומתואר על ידי אדם השוכב במיטה בתוך הבית. הסימן הימני מסמל אבנים המתארות גידול ממאיר וקשה.

“יש נטייה להזניח את תחילת הופעת הסרטן, או שמתייחסים אליה כאל מחלת חום פנימי. לאחר שבוע או שבועיים, הצבע הופך סגול או אדום עם מעט נפיחות וכאב. הצבע מתכהה בהדרגה, אך ללא התכייבות. יש לפזרו עם Da Che Ao San – Cart Pincer Powder ולטפל על פי האבחנה המבדלת של ניקוז רעלים, סילוק מוגלה, ומילוי החסר בפנים. לאחר שהוא נשבר יש לכסות עםShe Xiang Gao  –

麝香膏 – Plaster Musk.

בנוסף לכך נכתבו במהלך תקופה זו ספרים אחדים שנועדו להעניק לרופאי הקיסר הבנה עמוקה יותר ביחס למחלות ספציפיות שונות, במיוחד סרטן. לדוגמה:

• בספר “Ren Zhai Zhi Fu Yi Fang” (Ren Zhai’s Indications with an Appendix on Omitted Formula) מתואר סרטן כ”גידול גבוה למעלה, ועמוק למטה, דומה לאבן עם נקבים ושכבות אחת על גבי השנייה. זה נגרם עקב רעלים מושרשים עמוק בתוך הפנים”. כמו כן מצוין בספר זה כי לסרטן יש תכונות של “חלחול וחדירה פנימה”. בתרגום לטרמינולוגיה המודרנית מדובר על כך שהסרטן הוא בעל יכולת סינון דרך רקמות ושליחת גרורות.
• בספר “Chuang Yang Jing Quan Shu” (A Complete Manual of Experience in the Treatment of Sores) תאר Dou Han Qing את האבחנה, הסימפטומים והפתולוגיה של סרטן השד Ru Yan: “אם הוא לא נשבר ניתן להציל את המטופל, אבל אם הוא נשבר, הטיפול קשה. במגע הוא קשה כמו אבן, לכן ניתן לו שמו. אם הטיפול ניתן מאוחר מדי הוא יתכייב ויתפזר לאברי ה- Zang, והמצב יהיה פטאלי”.
• בספר, “Ji Sheng Fang” (Prescriptions for Succoring the Sick), אשר פורסם ב- 1253, תאר Yan Yong He את האבחנה, הסימפטומים והפתולוגיה של סרטן הכבד, הקיבה והריאות.

הוא תיאר הצטברות של מסה הקשורה ללב, Fu Liang (קורה במעמקים), ואפיין אותה כ”גדולה כמו זרוע, מתחילה מתחת לטבור ועולה מעלה לגבול התחתון של הלב, כמו קורה שחוצה את החזה והסרעפת. הסימפטומים הם: תחושת חום בבטן, פנים סמוקות, גרון יבש, עצבנות, ובמקרים קשים יותר, יריקת דם, תיאבון דל וכחישות”. סימפטומים אלה דומים מאוד לסימפטומים המתרחשים בשלבים המאוחרים של סרטן הכבד והקיבה.

את הצטברות המסות הקשורות לריאות, המכונות Xi Ben  息奔(נשימה נמהרת),  תיאר Yan Yong He כ”ממוקמות בהיפוכונדריום הימני, וצורתן כמו כוס הפוכה. הדופק חלש, צף וחסר וחזות הפנים היא לבנה. הסימפטומים כוללים: צ’י מורד וחוסר צ’י, צפצופים, כאב גב, שכחנות, עיניים כבדות, ועור קר וכואב לסירוגין”. זה יכול להיות תיאור של שלבים מאוחרים של סרטן הריאות.

• בספרו, San Yin Fang (Formulae for the Three Categories of Etiological Factors) חילק הרופא Chen Wu Ze, את  הגויטרים (Ying) והגידולים (Liu) של הצוואר לחמישה סוגים של Ying (גויטרים), ושישה סוגים של Liu (גידולים).

            חמשת סוגי ה- Ying瘿:

1.      石瘿 Shi Ying (Stone Goiter)- קשה ולא ניתן לתזוזה.

2.      肉瘿 Rou Ying (Flesh Goiter)- אשר צבעו נורמלי.

3.      筋瘿 Jin Ying (Sinew Goiter)- כאשר הגידים וכלי הדם חשופים ומסובכים.

4.      血瘿 Xue Ying (Blood Goiter)- כאשר כדוריות הדם האדומות יוצרות תבנית מורכבת.

5.      气瘿 Qi Ying (Qi Goiter)- אשר מופיע ונעלם בהתאם לרמת החרדה של האדם.

הוא ציין שאין לשבור אף אחד מהגוייטרים הללו בפזיזות, אחרת דם ומוגלה ישפכו החוצה, דבר שיכול להיות פטאלי.

            ששת סוגי ה- Liu:

1.      Gu Liu (Bone Tumors) 骨瘤

2.       Zhi Liu (Fatty Tumors) 脂瘤

3.      Qi Liu (Qi Tumors) 气瘤

4.      Rou Liu (Tumors of the Flesh) 肉瘤

5.      Nong Liu (Purulent Tumors) 脓瘤

6.      Xue Liu (Blood Tumors) 血瘤

ברפואה הסינית המסורתית כוללים Ying Liu גידולים שפירים של בלוטת התריס וגידולים אחרים של קדמת הגרון, וכן מצב של היפר בבלוטת התריס וסרטן בלוטת התריס.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Jin (1115-1234 לספירה)

הרופאים הגדולים (1156-1228) Zhang Cong Zheng ו- (1281-1358) Zhu Dan Xi, (הידוע גם בשם Zhu Zhen Heng) כתבו בתקופה זו בספרם “Ru Men Shi Qin”  (Confucian’s Duties to their Parents):

“גידולים נוצרים עקב הצטברות או שינויים אלימים הנובעים מכעס, שמחה, צער, הרהורים ופחד”. בספרם, הם מדגישים את מערכת היחסים בין גורמים מנטלים ורגשיים להיווצרות של גידולים. למרבה הצער החשיבות של הגורמים האלה ויחסי הגומלין ביניהם הוזנחה במידה רבה.

רופא מפורסם משושלת ה- Qing, בשם You Zai Jing, פיתח מאוחר יותר את התיאוריה הזו וטען כי: “אם צער, הרהורים, דיכאון וכעס מתמשכים ולא נפתרים, זה יביא במקרים רבים למחלות כאלו (סרטן)”.

Zhang Cong Zheng היה רופא צבאי שפעל בתקופה זו הוא הקים את בית הספר ה”Purgative”, שנתן עדיפות לצמחים מייזעים, גורמים להקאה ומשלשלים, על פני הצמחים המחזקים.

בספרו “Dan Xi Xin Fa” (Dan Xi’s Experiential Therapy) סיפק Zhu Dan Xi תיאור מפורט של האתיולוגיה, התפתחות הסימפטומים, הפרוגנוזה והטיפול ב- Ru Yan 乳岩 (אבן של השד), וב- 噎嗝 Ye Ge (ליקוי בבליעה וחסימה סרעפתית).

הניתוח שלו מראה כי מצבים אלו דומים למה שאנו מכנים כיום גידולים של השדיים וגידולים של הוושט והקיבה. הוא כתב: “כאשר האזור המושפע הוא מתחת לבית הקול ומים יכולים לרדת מטה, אבל אוכל לא יכול לרדת, המצב נקרא Ye (דיספאגיה, ליקוי בבליעה). אם האזור נמצא נמוך יותר, קרוב לקיבה, והמזון יכול לרדת, אבל יוצא מאוחר יותר בהקאה, המצב נקרא Ge (חסימה סרעפתית)”.

עפ”י התיאור הזה, Ye 噎- יכול להיות סרטן של הוושט, ו- Ge 嗝, סרטן של הקיבה.

בעבודה גדולה נוספת שלו, “Ge Zhi Yu Lun” (On Inquiring into the Properties of Things), אשר פורסמה ב- 1347, אומר Zhu Dan Xi: “כאשר צער, כעס ודיכאון מצטברים יום ולילה, צ’י הטחול יתפזר וידוכא, וצ’י הכבד יאלץ למרוד בכיוונו. כתוצאה מכך תיווצר בליטה נסתרת. הבליטה לא תכאב או תגרד. לאחר כמה עשורים, היא תופיע כפצע שקוע הידוע כ”Ru Yan” (אבן של השד). כאשר הפצע מופיע בצורה מצולקת הדומה לאבן עם חורים וחריצים, יהיה מאוחר מידי לטפל במצב”. הבלוטה הנסתרת יכולה להיות גידול שפיר, אשר הופך מאוחר יותר לממאיר.

בספר זה ציין Zhu Dan Xi כי גושים אשר גדלים בפלג הגוף העליון, האמצעי והתחתון, נגרמים לרוב מליחה. “ליחה חומרית, עוקבת אחרי הצ’י מעלה ומטה, אין מקום שהיא לא מגיעה אליו”.

בספר “Yang Ke Xin De Ji” (A Collection of Experirnces in the Treatment os Sores), אשר פורסם ב- 1805, הוסיף Gao Bing Jun כי “Ai (סרטן), ו-Liu (גידול), אינם נגרמים עקב ההיקשרות והנפיחות של היין, היאנג וה- Zheng Qi, אלא על ידי סטגנציה של דם, צ’י עכור וסטגנצית ליחה באברי ה- Zang”.

רופאים מהרפואה הסינית המסורתית בתקופת שושלת Yuan נהגו לסווג מצבים כמו:Tuo Ju 脱疽  (אבצס שניתן להשיל), Tan He 痰核 (בלוטת ליחה), 结核Jie He (בליטה תת עורית),

Shi  Rong  失荣(גידול ממאיר של בלוטות הלימפה הצוואריות עם תשישות), ו- Ma Dao Ye Ying

马刀侠瘿 (בלוטות צוואריות ואקסילריות נפוחות), תחת הכותרת Guai Bing 怪病 (מחלות מסובכת). מחלות אלו נכנסו לקטגוריה של “מחלות מסובכת עקב ליחה או סטגנציה של דם”. התייחסות זו היוותה בסיס תאורתי לרעיון של הצטברות וקרישה של ליחה ודם בפתולוגיה של גידולים.

Zhu Dan Xi סבר כי הצטברויות וגושי נפיחות מקומית יכולים להיגרם מליחת-נוזלים (Phlegm-Fluids), סטגנציה של צ’י וקרישי דם, וטען כי יש לטפל בהם על ידי הובלת האש למטה, טיהור הליחה והסרת קרישי דם מת. “לאחר שהגושים נעלמים יש להשתמש בצמחים המחזקים ביותר. צמחים המנקזים מטה בחוזקה אסורים לשימוש, מאחר והם יפגעו בצ’י החיוני (Zheng Qi), ויחמירו את המחלה. הצמחים לפיזור הצטברויות ירככו את הגושים, ויעלימו את שורש הבעיה”.

גושי הנפיחות המקומית שעליהם דיבר, אינם קשורים רק לגידולים, אבל בנוסף למצבים אחרים יכללו גם גידולים. Zhu Dan Xi המליץ על Ren Shen כצמח העיקרי לחיזוק, ובאשר לפיזור הצטברויות ועידוד תנועת הדם, הוא דגל ברשימת הצמחים הבאה:

Da Huang, Po Xiao (מנה קטנה בצורה של כדורים או משחה לריכוך הנוקשות מבלי לגרום לשלשול), San Leng, E Zhu, Shi Jian, Tao Ren, Hong Hua, Shui Zhi, Nao Sha, Bie Jia, Lai Fu Zi, Tian Nan Xing.

כיום ידועה היעילות של Nao Sha בטיפול בסרטן הוושט, של Bie Jia בטיפול בקרצינומה של הכבד, ושלSan Leng ו- E Zhu בטיפול בסרטן צוואר ברחם. ניתן לראות אם כן כמה ידע היה ל-Zhu Dan Xi כבר אז, ועד כמה היו דבריו מדויקים.

 Li Dong Yuan הידוע גם כ-Li Gao (1180-1251), קבע ב- Pi Wei Lun (A Treatise on the Spleen and Stomach) כי “אצל בני האדם צ’י הקיבה –胃气Stomach Qi הוא השורש. צ’י המקור – Yuan Qi 元气, צ’י התבואה/דגן – Gu Qi  谷气, הצ’י המזין – Ying Qi 英气, הצ’י המגן – Wei Qi 卫气 וצ’י המייצר יאנג, הינן מילים נרדפות המתארות את התנועה העולה של צ’י הקיבה בזמן שאוכל מתעכל”.

הטענה האומרת ש”כל המחלות נובעות מחוסר צ’י הטחול והקיבה” היא השטחה ופישוט של הפתולוגיה, אבל יש בה בכל זאת עקרון חשוב שיש להביא בחשבון בטיפול בסרטן.

הרופא המפורסם Li Dong Yuan סבר כי כאשר מטפלים בסרטן, האפשרות היחידה הפתוחה בפני הרופא היא לתקוף את גורמי ההיווצרות של הסרטן, ובו בזמן לתת תמיכה לאיברים הפנימיים של הגוף. ההחלטה איזו שיטה לאמץ לתקיפה, ובאיזו לבחור כתמיכה, תלויה במצב של צ’י הקיבה.

באופן כללי, מרבית חולי הסרטן הם מבוגרים, והמחלה כבר הגיעה לשלב המאוחר, לכן צ’י הטחול והקיבה יהיו חסרים. בנוסף לכך סרטן היא מחלה ממאירה והרסנית, ולכן אין לטפל בה רק ע”י תקיפה. מידה של תמיכה ב-צ’י החיוני (Zheng Qi), וחיזוק השורש, הכרחיים בטיפול בסרטן. באופן מעשי הכוונה היא לתמיכה בצ’י הטחול והקיבה. זה לא האמצעי הטיפולי היחיד, אבל השימוש בו יקל על הסימפטומים וההתפתחות היומיומית של המחלה, ויאפשר לטפל במטופל באמצעים נוספים תוך שמירה על איכות חייו.

Zhang Yuan Su תלמידו של Li Dong Yuan טען אף הוא כי “אדם בריא וחסון לא יסבול מהצטברויות אשר משפיעות על אלה שבחסר”. למרות שלא מדובר ישירות על סרטן המונח “הצטברויות” כולל גם גידולים. במקרה זה, המילה חוסר מתייחסת בעיקר לחוסר בצ’י הטחול והקיבה.

תלמידם Luo TianYi, טען גם כן ב”Wei Sheng Bao Jian” (The Precious Mirror of Hygiene) כי “חוסר של הטחול והקיבה, אכילת יתר וצריכה יתרה של מזון קר או נא, פירושם שאוכל אינו מעוכל כראוי, והתוצאה היא היווצרות של הצטברויות ומסות”.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Yuan (1279-1366 לספירה)

הרופאים הקלאסיים של שושלת ה- Yuan פיתחו את ההבנה התיאורטית המקיפה הראשונה ביחס לתפקיד התהליך של קרישת ליחה ודם בפתולוגיה של היווצרות גידול. Zhu Dan Xi החשיב במיוחד את הטיפול בצמחים, וראה בו תוספת הכרחית בטיפול במצבים כאלה.

באותה תקופה, 1347, פירסם Zhu Dan Xi ספר קליני חשוב נוסף שנקרא Ge Zhi Yu Lun (On Inquiring into the Properties of Things). בספר זה הוא תאר היווצרות ציסטות של ליחה בשלושת המחממים, והסביר את ההתפתחות הקלינית של גידולים שפירים שהופכים לממאירים.

מתוך ממצאים ותצפיות קליניות הגיעו הרופאים בתקופת שושלת ה- Jin וה- Yuan למסקנה שגידולים שפירים כמו יבלות, גבשושיות ופוליפים, אינם מעכבים תפקודים פיזיולוגיים. הם מתפתחים לאט ואינם מתפשטים או שולחים גרורות. תצפיות נוספות, ממושכות יותר, הצביעו על כך שחלק מהגידולים השפירים יכולים להפוך לממאירים.

בספרו, “Wai Ke Jing Yi” (The Essence of External Diseases), שפורסם בשנת 1335, הסביר, Qi De Zhi ש”חלק מהגידולים והגבשושיות יתכייבו מהפנים ויהפכו לסרטניים כאשר המטופל יהיה מבוגר”.

בספר “Nei Ke Zhai Yao” (A Summary of Internal Diseases) כתב Xue Li Zhai (1486-1558), מהן הנקודות העיקריות שיש לקחת בחשבון כאשר מטפלים בגידולים שפירים. הוא אמר: “יבלות שייכות לערוצי האנרגיה של הכבד וכיס המרה ונגרמות מרוח חום ויובש בדם, מכעס שמצית את אש הכבד, או מעודף של צ’י סביבתי שמתיישב בכבד. חום בכבד ומים שמתייבשים יובילו לחוסר הזנה בצ’י הכליות, על כן הג’ינג יתמוטט והגידים יהפכו מתוחים יתר על המידה.

במצב זה יש לטפל עם Di Huang Wan  地黄丸- Rehmannia Pill על מנת להעשיר את המים של הכליות, ולייצר דם הכבד. סביר להניח שמצב זה דומה לבלוטות של דם יבש. אם יינתן טיפול חיצוני על מנת לפורר את הנפיחות ויינתנו צמחי מרפא בבליעה לייבוש דם ופיזור הרעילות, הג’ינג והדם יהפכו חסרים עוד יותר, גידי הכבד יפגעו, הפצע יפתח לפתע והרעילות תנצח”.

בספר “Jing Yue Quan Shu” (The Complete Works of Zhang Jingyue), שפורסם ב- 1624, הזהיר גם Zhang Jie Bin ש”אם גידול או יבלת גדלו מאוד, מסוכן ביותר לשבור אותם, אלא אם כן הם מוגלתיים. לאחר ששוברים תהיה מעורבות של כל הערוצים והתשה של הצ’י. כאשר זה קורה לא ניתן לטפל במצב”.

הוא מוסיף ומדגיש כי בגידולים שפירים, כולל יבלות, שומות ופוליפים, יש לטפל בזהירות רבה ואסור לשוברם באמצעות סכינים, מספריים, מוקסה או תרופות סופחות רעילות. אזהרה זו תקפה גם כיום. ברפואה הסינית המסורתית בת זמננו אמנם משתמשים לפעמים בדיקור חם או בצמחי מרפא סופחי רעילות, כמו Ya Dan Zi כדי לטפל בגידולים שפירים, אולם סוג זה של טיפול ניתן בזהירות רבה. ניתוח רדיקלי הוא לרוב האופציה המועדפת בסין כיום.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Ming (1368-1644 לספירה)

בתקופה זו נתן הספר Nu Fu Da Quan Liang Fang (An Encyclopedia of Effective Prescriptions for Women) מידע מפורט על האתיולוגיה והטיפול של גידולים בשד וסרטן. הרישומים של האבחנה, האתיולוגיה, הסימפטומים והטיפול בסרטן, בתקופה זו, נהיו מדויקים, מובחנים וספציפיים יותר. עד תקופת שושלת ה- Ming  וה- Qing אספו הרופאים ממצאים, ניסיון  וידע רב על הסימפטומים של הסרטן, האבחונים שלהם נעשו יותר מדויקים ומוחלטים, והטיפולים יותר יעילים וממוקדים.

בפרק על אבצסי Yong של השד בספר “Wai Ke Zheng Zong” (An Orthodox Manual of External Diseases), אשר הופיע ב- 1617, טען Chen Shi Gong: “כאשר נפיחות מקומית חמורה מצטברת בערוצים וברשת כלי הדם היא תהפוך לבלוטות. בהתחלה הן יהיו בגודל של פולי סויה, ואז ימשיכו לגדול בהדרגתיות במשך חודשים ושנים, מבלי לגרום לכאב או לגרד. כאשר יופיע לבסוף כאב, אין אמצעי שיוכל להקל עליו. כתוצאה מכך, הנפיחות גדלה ונהית דומה לקערה הפוכה שבתוכה ערמה של גרעיני דוחן, צבעה סגול והיא מדיפה ריח ריקבון. בסופו של דבר הנפיחות מתכייבת, החלק העמוק ביותר דומה למערות בהר, והחלק הבולט והחיצוני נראה כמו פרח הלוטוס שעומד לנבול וליפול. הכאב הוא כמו שהלב נקרע ונפתח, והדם שנשפך ממנו מדיף ריח ריקבון. בשלב זה אברי ה- Zang מוחלשים ואין טיפול למצב זה.

מחלה זו ידועה  כ-Ru Yan  (אבן של השד), אחת מארבע המחלות העיקריות שלא ניתן לרפא”. סימפטומים נוספים כוללים “שגשוג של פצעים באזור הפטמה עם מסות קשות, נימול וכאב. במקרים מסוימים כאשר פצעים אלה מתכייבים אצל אנשים עם קונסטיטוציה חלשה, יש דימום מאסיבי שהתוצאה שלו היא מוות”. סימפטומים אלו מתאימים לתיאור תהליך ההתפתחות של סרטן שד דלקתי.

תיאורו ל- Jian Chun – (פקעת של השפה), דומה מאוד לסימפטומים של סרטן השפתיים: “פקעת בשפה נגרמת מאכילה יתרה של מזון מטוגן או מעושן המלווה בהרבה מחשבות ודאגות. ליחה נעה עם האש ומתיישבת בשפה. בתחילה מופיעה בלוטה בגודל אפון והיא גדלה עד לגודל של פקעת. הבלוטה בולטת החוצה, נפוחה וקשה. במקרים חמורים היא עלולה לכאוב”.

Chen Shi Gong, תיאר גם את הסימפטומים של 失荣 Shi Rong במושגים הבאים: “Shi Rong מופיע באופן כללי בכתפיים. בתחילה יש נפיחות קלה ללא שינוי בצבע העור. בהדרגתיות היא גדלה, נהית קשה כאבן ולא ניתנת לתזוזה. לאחר 6-12 חודשים, יתחיל כאב עמום, צ’י ודם יחלשו בהדרגה, הגוף הופך מצומק וכחוש, מופיעים שטפי דם והפצעים נשברים ומפרישים דם ונוזל מימי. לחילופין, הנפיחות עלולה להתפזר ללא הפסק בצורה של פרח לוטוס, עם יותר ויותר נקודות שמופיעות. כאשר הנפיחות מתרחבת היא מתקשה, וריפוי הוא נדיר מאוד.

Shi Rong, מופיעה גם בקדמת האוזן או בעורף, בתחילה בגודל בלוטת ליחה, ואז בהדרגה היא נהית קשה וגדולה כאבן. כאשר היא נשברת אין מוגלה, לעתים מופיעה כמות קטנה של הפרשה דמית או מימית מלווה בכאב בלתי נסבל. מצב זה הוא כמעט תמיד פטאלי.

כמו שציינו שני מומחים אלו Shi Rong מערבת בצורה אופיינית את הצוואר ואזור עצם הבריח. זהו מצב ממאיר מאוד, והוא דומה לתיאורים של גידולים המטולוגים ממאירים של מערכת הלימפה והדם ברפואה המודרנית.

הסימפטומים, האתיולוגיה, הפתולוגיה והפרוגנוזה של סרטן מתוארים בספרו של Shen Dou Yuan, “Wai Ke Qi Xuan” (Revelations of the Mystery of External Diseases), אשר פורסם ב- 1604: “בשלב ההתחלתי, אין תחושה של קור, חום או כאב. האזור הנגוע יהיה סגול-שחור בצבעו, אבל לא קשה. ארוזיה מתרחשת מבפנים. המצב נוצר בשל הצטברות של חום שנובעת מהפרזה בקיום יחסי מין לאחר גיל 20, או כתוצאה מחוסר דם וצ’י הנובעים מאכילה יתרה של מזון שומני ועשיר, לאחר גיל 40. אחוז ההישרדות הינו רק 10-20 אחוזים. כאשר העור משחיר החולה מצוי בדרך למוות”.

עבודות של הרפואה הסינית המסורתית הקלאסית כוללות גם תיעוד של סרטן השד בגברים. בספר Wai Ke Quan Sheng Ji (A Life-saving Manual of Diagnosis and Treatment of External Diseases) מציין Wang Wei De ש- Ru Yan (אבן של השד) יכולה לפגוע בנשים ובגברים. מוקדם יותר, בספר “Zheng Zhi Zhun Sheng” (Standards of Diagnosis and Treatment), אשר פורסם ב- 1602, תאר Wang Ken Tang מקרה של גבר אשר נכשל פעם אחר פעם במבחנים של השרות האזרחי והיה מאוד מאוכזב ומדוכא. זמן מה לאחר מכן הופרשו כמויות קטנות של נוזלים באזור הפטמה השמאלית שלו. אחר כך הופיעה נפיחות, ואם המטופל לא היה מתייעץ בזמן עם הרופא שלו, הנפיחות הייתה גדלה ולבסוף מתכייבת. התיאור שלו מאוד דומה לסימפטומים ולהתפתחות של סרטן השד, ומראה שמצב זה אינו מוגבל לנשים בלבד.

בספר “Yang Ke Xin De Ji” (A Collection of Experiences in the Treatment of Sores) מתאר Gao Bing Jun, 肾岩翻花 Shen Yan Fan Hua (אבן של הכליות שהופכת לפרח(, במושגים שמתאימים מאוד לסימפטומים של סרטן הפין: “הוא מתחיל ב”פה הסוס” (השופכה/אורטרה) כגידול אנכי ובשרני, קשה ומגרד, בגודל של קליע. שנה או שנתיים לאחר מכן (ולפעמים חמש או שש שנים מאוחר יותר), מורגש כאב בלב, הפין מתנפח בהדרגה, והגידול הבשרני בפי האורטרה, הופך לפרח שנפתח, בדומה לרימון בשל. נהוג לקרוא לזה, 肾岩 Shen Yan. בהדרגה נהיית עטרת הפין מכוייבת ובלויה עם שטח פנים לא אחיד. הכאב בלתי נסבל. במקרים קיצוניים מופרש דם טרי, הרצון לאכול נעלם, והמטופל מותש פיסית ומנטלית. לחלופין, הפין יתבלה בצורה חמורה לאחר פעמיים או שלוש של מצבי דימום. אם ההזנה אינה מובלת אל הג’ינג ונוזלי הגוף, המטופל ימות”.

דוגמאות אלו מצביעות על כך שרופאי הרפואה הסינית המסורתית הבינו כבר לפני שנים רבות שהפרוגנוזה של גידולים ממאירים איננה טובה.

על פי הרפואה הסינית המסורתית המקור וההתפתחות של גידולים קשור לרוב לאברי ה-Zang Fu, ערוצי זרימה ורשת כלי הדם. לדוגמה, הפתולוגיה של שיטפון, טיפטוף מכתים והפרשות וגינאליות (אשר  מתאימים במידה רבה לסימפטומים של סרטן הרחם ולגידולים אחרים של מערכת הרבייה הנשית), קשורה בדרך כלל לערוצי ה- Chong 冲 וה- Ren 任. בפרק על הפרשות וגינאליות בספר “Zhu Bing Yuan Hou Lun” (A Treatise on the Causes and Symptoms of Diseases) נאמר: “ערוצי ה- Chong וה- Ren מתחילים מהרחם. רשת כלי הדם של הרחם תיפגע אם יש יין או יאנג עודפים. בנסיבות אלו רוח פתוגנית תנצל את המצב על מנת לחדור לרחם ולפגוע בתעלות ה- Chong וה- Ren ובדם של ה- Tai Yang   太阳ו- Tai Yin 太阴. דם ונוזלי גוף רקובים יזרמו מטה מרשת כלי הדם של הרחם, ויופיעו בצבע לבן במקרי קור, ואדום במקרי חום”.

אונקולוגיה בתקופת שושלת ה- Qing (1644-1911 לספירה)

במשך מאות שנים תרמו רופאים רבים מגוון רחב של טיפולים יעילים ופורמולות צמחים לטיפול בגידולים. בתקופת  שושלת ה- Qing נכתבו תיאורים של מספר סוגי סרטן והטיפול בהם,  והם תועדו בצורה הטובה ביותר ברפואה הסינית.

Ru Yan, (אבן של השד), קשורה בדר כלל לכבד ולטחול. בספר “Yi Zong Jin Jian” (The Golden Mirror of Medicine), אשר הופיע ב- 1742 ציין Wu Qian כי “מצב זה נוצר בעקבות פגיעה בכבד ובטחול, והתוצאה שלו היא דיכאון וסטגנציה של צ’י. זה מתחיל עם בלוטה בגודל תמר בשד, אשר גדלה בהדרגה לגודל של דסקית משחק. אין אדמומיות או תחושת חום, אבל עלול להיות כאב עמום ותמידי. אם מצב זה נמשך יהיה חום נמוך, סלידה מקור וכאב חמור באזור החזה ובית השחי. הנפיחות קשה ונראית כמו קערית הפוכה. היא מתבלטת כמו שטח פנים של אבן, עם פסגה מבריקה בצבע סגול-אדום, ומכילה כלי דם דמויי סיבים עדינים. היא מרקיבה קודם ולאחר מכן מתכייבת, עם הפרשה מתמדת של נוזל עכור או בעל ריח של דם רקוב. כאשר ההתכייבות עמוקה, היא דומה לבקיעים באבן. הכאב כל כך חמור שזה מרגיש כאילו הלב מושפע. חוסר סבלנות או כעס יגרמו לדימום של דם בהיר ולהתקשות נוספת של שורש הנפיחות. לבסוף, כל אברי ה- Zang 脏 נחלשים והמחלה הופכת לפטאלית”.

כשבאים לתאר את ההיווצרות של She Jun (פטרייה של הלשון/סרטן של הלשון), הסביר, Wu Qian, שהקצה של הלשון מקושר ללב, ושורש הלשון מקושר לטחול. “עצבנות מייצרת אש, מחשבות מרובות פוגעות בטחול שמוביל לדיכוי צ’י. זהו הדיכוי החמור, אשר גורם להיווצרות פטריית הלשון”. התיאור הזה ממחיש כי גידולים של החלל האוראלי הם מצבים הקשורים לערוצי הזרימה של הלב והטחול.

Wu Qian גם סבר שגידולים של הגרון נגרמים עקב הצטברות חום בערוץ הריאות ודיבור עודף שפוגע בצ’י. על ידי זיהוי הקשר בין הגידול לאיבר ה- Zang Fu 脏腑, לערוצי האנרגיה ולרשת כלי הדם המעורבים, ניתן להשיג הגדרה מדויקת של הדפוס והפרוגנוזה הספציפית לכל חולה”.

במהלך השנים פתחו רופאים רבים ושונים מגוון של פורמולות ושיטות יעילות לטיפול בגידולים, על בסיס הניסיון הקליני שלהם.

Zhu Dan Xi הניח ש- Ye Ge 噎嗝 (קושי בבליעה, וסגירה/סתימה של הסרעפת) ו- Fan Wei 反胃 (רפלוקס של הקיבה), נובעים מיובש בדם וייבוש של נוזלי הגוף, חוסר יין שיוצר אש, וליחה בסרעפת שעוצרת את התנועות העולות ויורדות הנורמליות. הוא הציע, על כן, עקרונות טיפוליים המתבססים על לחלוח נוזלי גוף, הזנת דם, הכוונת האש מטה ופיזור גושים.

לעומתו דגלZhang Jie Bin  (1563-1640) בטיפול שמבוסס בעיקר על הטחול והכליות, מאחר והטחול הוא האחראי העיקרי ל- Ye Ge במחמם העליון, והכליות אחראיות לסטגנציות במחמם התחתון. הוא טען שהטיפול צריך להתחיל על בסיס של חימום, הזנה, העשרה ולחלוח. ל- Fan Wei הוא המליץ על תמיכה וחיזוק הצ’י החיוני (Zheng Qi), ותמיכה בטחול ובקיבה. במקרים של פגיעה פנימית חמורה והצטברות של מזון לא מעוכל בקיבה, למרות שצ’י הקיבה חיוני דיו, הוא הדגיש שעיקרון הטיפול צריך לכלול גם אמצעים להיפטר מסטגנציה. במקרים של צ’י “מורד”, יש לחפש אחר הדיכאון והסטגנציה.

שתי ההשקפות שונות זו מזו, והן מתייחסות למצב מנקודות מבט שונות. האחת רואה את חוסר היין שגורם ליצירת אש, כפתולוגיה הבסיסית, ואילו השנייה מבססת את הטיפול שלה על הטחול והקיבה שנפגעו. Zhu Dan Xi סיכם שאש נוצרת כתוצאה מפגיעה ביין. Zhang Jie Bin לעומתו סבר שיין שופע נובע  משינויים פתולוגיים שנגרמים מחולשת הטחול.

למרות ההבדלים ניתן לאחד את שתי השיטות להשגת טיפול מלא.

Wang Qing Ren, הסביר את האינדיקציות ל- Ge Xia Zhu Yu Tang (מרקחת לסילוק סטגנציה מתחת לסרעפת) בספר “Yi Lin Gai Cuo” (Corrections of the Errors in Medical Works). הוא התחיל ב”גושים בבטן בוודאי עשויים מדם”. במילים אחרות גידולים בבטן נובעים בדרך כלל מסטגנציה של צ’י ודם המובילה להצטברויות. זהו הבסיס התיאורטי שהדורות הבאים אימצו לטיפול בגידולים – הנעת הדם והתמרת תקיעויות של דם.

בתקופה מאוחרת יותר המליץ Zhang Xichun (1860-1933), על “Shen Zhe Pei Qi Tang” (Codonopsis and Hematite Decoction for Cultivating Qi) (מכילה את:Ren Shen, Rou Cong Rong, Tian Men Dong, Dai Zhe Shi, Qing Ban Xia, Dang Gui, Zhi Mu, Shi Shuang Bing) כאחת מארבע עשרה פורמולות לטיפול ב- Ge Shi (חסימה של מזון בסרעפת). בספר “Yi Xue Zhong Zhong Can Xi Lu” (Records of Traditional Chinese and Western Medicine Used in Combination) הוא הסביר כי “הגוף האנושי, החל ב-Fei Men 飞门 (“שער המעוף”, או השפתיים) ומטה עד ל- Po Men 魄门 (“שער לנשמה הגשמית”, או האנוס), נשלט ותלוי בצ’י.

כאשר צ’י במחמם האמצעי שופע, ה Ben Men  奔门(“שער החיפזון”, או הלב) יהיה פתוח לרווחה ויוכל לקבל מים ותבואה ולהעבירם מטה אל ה You Men 幽门 (“השער החשוך”, או ה-Pylorus) למעי הגס והדק.

“מהו אם כן גורם המחלה? אם צ’י במחמם האמצעי חלש ומותש, הוא אינו מסוגל לתמוך כראוי מבפנים, והתוצאה היא שהלב, ה- Pylorus והמעיים יתכווצו. במקרים קיצוניים יש לבחון את הצואה. היא קטנה כמו הצואה של כבשים. למרות שזה נובע ממחסור בנוזלי גוף, המעיים ככל הנראה צרים יותר. בנוסף, כיוון שהצ’י חסר במחמם האמצעי, צ’י הקיבה אינו יכול להיות מובל מטה, וערוץ ה- Chong מנצל הזדמנות זו לעלות עם ליחה וריר, שיעקבו אחרי צ’י “מורד” זה, ויהוו מחסום בלב.

“מאחר והלב התכווץ והוא חסום, ע”י ליחה וריר כיצד הוא יוכל לקבל מזון ולהעבירו מטה? השיטה היחידה להציל מצבים כאלה היא ליזום חיזוק של צ’י המחמם האמצעי. Ren Shen, משרת מטרה זו בפורמולה.

Dai Zhe Shi, Qing Ban Xia & Shi Shuang Bing, נכללים בין העוזרים והשרתים להובלת צ’י “מורד” מטה, להשקטה של ערוץ ה- Chong, לטיהור ליחה ולוויסות צ’י.

מאחר ו- Ren Shen מאוד חם מטבעו ו- Ban Xia יבש, Zhi Mu, Tian Men Dong, Dang Gui & Shi Shuang Bing נכללים להורדת החום, ללחלוח יובש, ולייצור נוזלי גוף ודם.

Rou Cong Rong תומך בכליות, ועל כן מאלץ את ערוץ ה- Chong למנוע מצ’י לעלות מעלה ולעזור לצ’י הקיבה בירידה מטה.

השילוב בין Rou Cong Rong, Dang Gui & Dai Zhe Shi, מלחלח את המעיים ומשחרר סטגנציות, מאחר ולרוב האנשים יש קושי ביציאות.

אם פורמולה זו אינה מייצרת השפעה נראית לעין לאחר מספר מנות, סביר להניח שיש סטגנציה של דם בלב. במצב זה יש להוסיף, San Leng  ו  Tao Ren”.

התיאור המפורט של האתיולוגיה, הפתולוגיה והעקרונות הפועלים בפורמולות ומרשמים לסרטן של הוושט ושל סרטן הקיבה, מדגיש את שיטת התמיכה במחמם האמצעי וסילוק סטגנציות של דם, ומספק יסוד יציב לגישה הטיפולית המודרנית בסרטן שתומכת בצ’י החיוני (Zheng Qi), טיפוח השורש וסילוק פתוגנים.

העיקרון של “לפני שמחלה מתרחשת נקוט באמצעי מניעה” ו”לאחר שמחלה החלה נקוט באמצעים למנוע את התפתחותה” קיים עוד מה- “Nei Jing” (Internal Classic).

החשיבות של גילוי וטיפול מוקדם של גידולים הודגש בעצה שניתנה ב”Yi Xue Tong Zhi” (General Principles of Medicine) אותו כתב Ye Wen Ling בשושלת ה- Ming. “אלכוהול, קמח, מזון בטיגון עמוק ומזונות דביקים קשים לעיכול, נתקעים במחמם האמצעי ופוגעים בטחול ובקיבה, בהדרגה גורמים לנפיחות מקומית ומלאות, ועלייה חזרה של חומציות הקיבה.

במקרים קיצוניים התוצאה עלולה להיות, Ye Ge (דיספאגיה-קושי בבליעה, וחסימה של הסרעפת) או Fan Wei (ריפלוקס של הקיבה). על מנת להימנע ממצבים חמורים אלו יש לטפל בסימפטומים בשלב מוקדם”.

חיזוק לגישה זו ניתן בספר “Zheng Zhi Bu Hui” (A Supplement to Diagnosis and Treatment) אותו כתב בשנת 1687 Li Yong Cui: “למרות שעליית חומציות זמנית היא סימפטום פעוט, אם הוא ממושך ומתעלמים ממנו, הוא יכול להתפתח לידי קושי בבליעה וחסימה של הסרעפת, או רפלוקס של הקיבה”.

שני מומחים אלו מבהירים כי יש לטפל מוקדם ככל האפשר במצבים כמו גסטריטיס כרוני, או כיבים במערכת העיכול, על מנת למנוע מהם להפוך לסרטניים (מצבים אלו יכולים להיגרם על ידי זיהום של הליקובקטור פילורי, שמוכר ע”י ה- WHO כקרצינוגן של מערכת העיכול).

במשך דורות רבים החזיקו רופאי הרפואה הסינית המסורתית בהשקפה שלא כל סוגי הסרטן ניתנים לריפוי.

ב”Yi Zong Jin Jian” (The Golden Mirror of Medicine), כתב Wu Qian שאם מטופלים עם סרטן השד יכלו לטהר את ליבם, לשטוף חרדה ולנוח בשקט להחלמה, ניתן יהיה לרפא את המחלה. אם “טופל מוקדם וכראוי”, מטופל עם “סימפטומים פרה-סרטניים (כמו פצעים עקשניים שלא מחלימים, זיהום כרוני, גידולים שפירים שונים) יוכל לחיות משך חיים טבעי למרות המחלה”.

רפואה סינית טוענת, כי במהלך ההחלמה מסרטן, הנקודות הבאות חשובות:

• להימנע מחרדה, הרהורים, דיכאון וכעס.
• לגרש מתח, לשאוף לשרוד ולהישאר אופטימי.
• לחיות בסביבה שקטה ומבודדת.
• לאמץ דפוס רגיל לפעילויות היומיומיות.
• להתאמן בצ’י-קונג ותחביבים או סוגי ספורט אחרים.
• לשים לב לתזונה ולהימנע ממזונות שהם קונטראינדיקטיביים.

במהלך השנים פתחו רופאים סינים סדרה של קריטריונים על מנת לזהות את דפוס המחלה והטיפול ולהגיע לפרוגנוזה של מגוון נפיחויות, כולל פצעים, אבצסים מסוג Yong, אבצסים מסוג Ju, גוייטרים וגידולים של הצוואר, סקרופולה, ליחה, בלוטות ומסות והצטברויות בטניות (גידולים ללא ספק נכללים בין מצבים אלו).

קריטריונים אלו ידועים כ”חמשת הסימנים המעודדים” ו”שבעת הסימנים הלא מעודדים”.

“Zhong Guo Ming Ci Shu Yu Jie Shi” (Explanation of Chinese Nouns and Terms) מפרט את “חמשת הסימנים המעודדים” לפצעים כ:

1. לנהל חיים רגועים ושלווים עם תיאבון טוב.
2. מתן שתן רגיל ונורמאלי ותנועת מעיים תקינה ורגילה.
3. הפרשה מוגלתית קרמית וצבע נורמאלי של הבשר והעור שסובבים את הפצע.
4. מצב רוח טוב ודיבור בקול גבוה וברור.
5. שיפור לאחר לקיחת תרופה.

במילים אחרות, אם המצב אינו חמור, או שהוא שטחי ומטופל כראוי, בתשומת לב מתאימה ועם תזונה נכונה, הפרוגנוזה תהיה טובה.

Qi De Zhi, פרט את “שבעת הסימנים הלא מעודדים” ב”Wei Ke Jing Yi” (The Essence of External Diseases) כ:

1. עצבנות וחוסר מנוחה, שיעול תקופתי, כאב בטן וצמא רב או שלשול מתמיד, או חוסר שליטה בשתן.
2. החמרת נפיחות כאשר דם או מוגלה עם ריח רקוב מופרשים, הכאב מוחמר מהפעלת לחץ קל ביותר.
3.  סטייה בראייה, לחץ על האישון, Sclera (לבן העין) כחולה או אדומה, עם אישונים שמסתכלים מעלה.
4. צפצופי נשימה קשים וקוצר נשימה, חסימה מנטלית וישנוניות.
5. תנועה לקויה של הכתפיים והגב, וגפיים כבדות.
6. חוסר יכולת לאכול או לקחת מרקחות צמחי מרפא, ללא תחושת טעם.
7. צרידות, חזות פנים נבולה, שפתיים ואף כחולים-ירוקים, ונפיחות של הפנים והעיניים.

ב”Wei Ke Zheng Zong” (An Orthodox Manual of External Diseases) סיכם Chen Shi Gong את “שבעת הסימנים הלא מעודדים” בהתבסס על הסימנים הקליניים של גידולים כמו:

• בלבול מנטלי, עצבנות ופה יבש, ופצעים סגלגלים-שחורים.
• יציבת גוף נוקשה, פזילה, פלפיטציות עקב פחד, פצעים עם הפרשה של דם ונוזל מימי.
• כחישות, שכחנות, כאב, מוגלה שקופה עם ריח רקוב, ופצעים רכים ושקועים.
• עור נבול, נחיריים בוערים וקול של סוס, ליחה מרובה, וצפצופי נשימה מהירים.
• חזות אומללה, צמא ונסיגה של שק האשכים.
• בצקות כלליות, בורבוריג’מוס, בחילה, תחושת רצון להקיא ושלשול מתמשך.
• פצעים ממאירים שקועים, קור בגפיים, וזרימה ספונטנית של נוזל עכור.

ברוב המקרים סימנים לא מעודדים אלו נובעים מחוסר של צ’י המקור (Yuan Qi), או חוסר חמור של צ’י ודם לאחר שהגידול התכייב עם הפרשה רבה של דם ומוגלה.

בנוסף לכך, שימוש במנה גדולה מידי של צמחים קרים או קרירים בעלי אופי תוקפני, יכול לגרום לחוסר הרמוניה של צ’י ודם, לפגוע בטחול ובקיבה, ולהביא לתוצאה של חוסר בחומרים אלו.

“הסימנים המעודדים” ו”הסימנים הלא מעודדים” לא שימשו לקביעת הפרוגנוזה, אלה גם בחנו את הגידולים על מנת לקבוע את האפשרות לממאירות, כדי להבטיח טיפול מוקדם ומהיר תגובה.

אונקולוגיה בתקופת הרפובליקה של סין (1911-1944 לספירה)

בתקופה זו הרפואה הסינית תחזקה את מי שהחלימו מסרטן, ונתנה עצות חשובות שיש לעקוב אחריהן:

• להקפיד על תזונה.
• לאמץ שיגרת יום רגילה ועקבית (אוכל, עבודה ושינה).
• לחיות במקום מבודד ושליו.
• להימנע מחרדה, דיכאון וכעס.
• אימון בצ’י-קונג ופעילויות פנאי נוספות.

אונקולוגיה בתקופת הרפובליקה הסינית (1944- עד ימינו) – שילוב הרפואה הסינית המסורתית עם הרפואה המערבית בטיפול בסרטן

מאז שנת 1949 הוקמו בסין מספר מוסדות רפואיים אשר עוסקים במחקר, לימוד, וגילויים נוספים אודות היווצרות סרטן. מאז התפרסמו מחקרים קליניים ומעבדתיים רבים המשלבים רפואה סינית מסורתית ורפואה מערבית, בנושאים כמו מניעה, אבחון, אתיולוגיה וטיפול בסוגים שונים של סרטן. ממחקרים אלו  עולה כי השיטה האפקטיבית ביותר למניעה וטיפול בגידולים, הינה אינטגרציה של מתודות טיפול שונות הכוללות צ’י-קונג רפואי, דיאטה וצמחי מרפא.

הרפואה המערבית העוסקת בטיפול במחלות הסרטן דוגלת בעיקר בכריתת הגידולים המקומיים והריגת תאי הגידול. עם זאת אמצעים כמו ניתוח, רדיותראפיה, כימותראפיה וטיפולים הורמונאליים וביולוגים, פוגעים במידה זו או אחרת בגוף. במקרים קיצוניים ביותר גם הגידול וגם החולה ימותו. הרפואה הסינית מציעה יתרונות מיוחדים בנושאים של מניעה וטיפול בגידולים.

על פי עקרונות הרפואה הסינית מצבו הכללי של המטופל נלקח בחשבון באמצעות וויסות של היין והיאנג והבאתם לאיזון והרמוניה. הטיפול במחלה מתבסס על זיהוי הדפוס, תופעות הלוואי מזעריות והן פחות חודרניות ולמטופלים קל יותר לקבלן.

הרפואה הסינית אפקטיבית במיוחד בחיזוק מערכת החיסון וחיזוק היכולת של הגוף להתמודד עם מחלות. החיזוק מתבסס על תמיכה בצ’י החיוני (Zheng Qi), חיזוק המקור וטיפוח השורש, וכן על מניעה והפחתה של כאב הנגרם מהמחלה או מהטיפולים עצמם.

הרפואה הסינית המסורתית עובדת בשיתוף פעולה עם שיטות הרפואה המערבית, על מנת להקל על סימפטומים בהתאם לקונסטיטוציה של המטופל, שלב המחלה, פתולוגיה וסיבוכים אפשריים.

בזמן שהרפואה הסינית מסלקת גורמים פתוגניים, היא איננה פוגעת בצ’י החיוני (Zheng Qi), ולהיפך, בזמן שהיא תומכת בצ’י החיוני היא איננה מחזקת את הגורמים הפתוגניים.

שילוב של דיקור, מוקסה, אימון צ’י-קונג וטיפול בתזונה, כאסטרטגיה כללית ישפרו את סיכויי ההחלמה של המטופל. אם מתקיים שיתוף פעולה נכון, הרפואה הסינית יכולה לעזור במניעה או לעצור את ההתפתחות של גידולים מסוימים, ולאפשר למטופל לחיות לאורך זמן רב יותר באיכות חיים משופרת תוך הפחתה של כאב וסבל.

בכל הקשור למניעה וטיפול בגידולים, חקרו רופאי הרפואה הסינית בת זמננו את מאגרי המידע שהורישו להם אבותיהם הקדמונים, על מנת לשלב את הידע הנצבר בן אלפי השנים עם ההישגים של הרפואה המערבית. ניתן לראות כי שילוב של אימון בצ’י-קונג וטיפול בתזונה הוא אפקטיבי במניעת היווצרות גידולים, באמצעות חיזוק מערכת החיסון ואיזון בין יין ליאנג.

טיפול בצמחי מרפא סיניים יכול לסכל התפתחות של מצבים קדם-סרטניים. סיכול בהתפתחות של מצבים אלו והחזרת הרקמות למצבן הרגיל, מקטין את הסיכוי להתפתחות של ממאירות.

מחקרים קליניים וניסויים רבים מתועדים ב’מטרייה מדיקה’ (Materia Medica) כיישומים לטיפולים חיצוניים ופנימיים של תמיכה בצ’י החיוני, חיזוק המקור וטיפוח השורש, טיהור חום ורעילות, חיזוק הדם והתמרה של סטגנציות בדם, וריכוך נוקשות ופיזור גושים. מחקרים בנוגע לשימוש בדיקור, מוקסה, צ’י קונג, עיסוי, וטיפול בתזונה, בטיפול בסרטן, מניבים גם הם תוצאות מעניינות ומבטיחות.

שימוש בפורמולות ייחודיות מורכבות וניסיוניות, ושימוש בתרופות פטנט נחקר גם כן באופן שיטתי, ומספר חומרים אקטיביים נוגדי סרטן בודדו בעזרת טכניקות מודרניות.

רפואה סינית יכולה להגביר חיסוניות ספציפית ולא ספציפית על ידי תמיכה בצ’י החיוני, חיזוק המקור וטיפוח השורש, איזון בין יין ויאנג, ותיקון חוסר הרמוניה בין אברי ה- Zang Fu הפנימיים.

חסרונה של הרפואה הסינית הוא בכך שהיא עובדת לאט יחסית, ואיננה אפקטיבית באופן מיידי וישיר כמו השיטות הביורפואיות של המערב, אולם שיטות המערב יכולות לעורר תופעות לוואי חזקות.

אונקולוגים ברפואה הסינית שילבו את הנקודות החזקות של הרפואה הסינית והרפואה המערבית, ופיתחו טיפול אינטגרטיבי אשר נמצא אפקטיבי יותר, משימוש באחת השיטות בלבד.

שילוב של הרפואה הסינית עם ניתוח, רדיותראפיה, כימותראפיה וטיפול חיסוני, משמעו, מתן אפשרות לזהות דפוס ביחד עם זיהוי המחלה, מתן טיפול מקומי ביחד עם טיפול סיסטמי, מתן טיפול אנטי-סרטני ביחד עם תמיכה בצ’י החיוני, ומתן טיפול לטווח הקצר ביחד עם טיפול לטווח הארוך.

אינטגרציה בין הרפואה הסינית והרפואה המערבית משפרת את אפקטיביות ההחלמה לאורך זמן, במיוחד אצל מטופלים בשלבי הביניים או בשלבים המאוחרים של מחלת הסרטן. האינטגרציה מאפשרת הקלה בסבל, שיפור איכות חייהם, והורדת הסיכויים להישנות המחלה ולשליחת גרורות.

מאת:

נדב שרייבום, דקלה מלכי

סימנים סינים – קרן זליכה