
אין משפט יותר מעצבן ומטריף בעיניי מאשר “את בהריון אז כדאי שתרגעי” אבל חשוב שנבין מהן ההשפעות של מתח ולחץ בהריון על העובר והילוד.
במסגרת לימודים מתקדמים באוניברסיטת תל אביב בקורס “בריאה” שבו מרחיבים על המצבים הפסיכולוגים בבריאות האישה נחשפתי למחקרים בנושא מתח וחרדה בזמן הריון. כל פעם אני אומרת לעצמי וואו איזה שיעור חשוב, אבל אתמול התחדדו לי כמה נושאים שלרוב אנחנו לא שמים לב אליהם. השיעור אתמול תיאר את המצבים הנפשיים שהאישה חווה במהלך הריון ולידה וההשלכות שלהם על בריאותה ובריאות העובר.
כמטפלת ברפואה סינית המתמחה בבריאות האישה, אני מלווה המון נשים בהריון. לכאורה זהו מצב משמח, מצב בו האישה בייעוד הכי גדול וחשוב שלה. מצפים ממנה להיות מאושרת אופטימית ושמחה, אך נשים רבות כשהן מגלות את ההריון, הן מוצפות ברגשות מעורבים. פרט לשמחה באים לידי ביטוי תחושות של פחד, דאגה, חשש מהעדר מסוגלות, חוסר ביטחון עצמי ואפילו חרדה. נשים עם רקע נפשי שקדם להריון, עלולות לחוות רגרסיה נפשית במהלכו. מצב זה עלול להשפיע על הפלות ואף לידות מוקדמות. על כן חשוב שתהיינה מאוזנות ומוקפות בטיפול פסיכולוגי או רפואי על מנת לייצב את הקרקע במהלך ההריון, להקנות להן ביטחון ומסוגלות להמשיך לתפקד במהלכו.
אנו חיים בעידן מודרני שבו הקידמה הפחיתה באופן דרמטי את הסכנות והסיבוכים במהלך ההריון והלידה ובכל זאת, חלק ניכר מהנשים ההרות חוששות ולחוצות בתקופה זו. הסיבות לסטרס מגוונות, ידוע שאישה בהריון ראשון חוששת יותר מאישה שילדה בעבר. נשים עם חוויות לידה קשות, נושאות פחדים ולעיתים אף את תחושת האכזבה של חוסר מסוגלות אישית ללדת. לשמחתי בעידן שלנו כיום, נפתח הסכר לשיח ולשיתוף חוויות מההריון והלידה, וקיים מענה רחב של צוותים רפואים ופרא-רפואיים להתמודדות עם התחושות למען לא יישנו ויאפשרו לאישה להמשיך בחייה.
למה כדאי להיות רגועים בהריון? בשנים האחרונות ידוע כי מצבי דחק עלולים להשפיע על שינויים אפיגנטיים בעובר. מהי אפיגנטיקה? אפיגנטיקה הוא תחום בביולוגיה שמסביר כיצד חוויות מוקדמות בשלב העוברי יכולות להשפיע על הילד בטווח הארוך. כלומר תפקוד הגנים אינו כרוך בשינוי רצף ה DNA עצמו, אלא מדובר במנגנון במהלך התפתחות העובר, אשר מעצב ומשפיע על הביטוי הגנטי באופן של החלשה או חיזוק פעולתו של הגן.
איך זה קורה? במהלך הריון, בזמן לחץ, רמות גבוהות של קורטיזול מופרשות ונקלטות בעובר ועלולות להשפיע על הביטוי וההפעלה של הגנים שלו בעתיד. השפעה זו בעלת אפקט פיזיולוגי התנהגותי על הילוד! מחקרים שונים חקרו ומצאו כי לחץ של האם במהלך הריון ( סטרס כרוני או ארועים טראומתיים חמורים כגון אסונות טבע), עלול להשפיע על התנהגות התינוק כגון: התנהגות אימפולסיבית, חרדתית, הפרעת קשב, שינוי מטאבולי /התנהגותי כתגובה לסטרס. כיום נהוג לחשוב שההשפעה השלילית של דחק במהלך ההריון שווה באותה מידה לפגיעה מעישון או שתיית אלכוהול, נושאים שנמצאים בתודעה ציבורית כבר זמן רב.
כמטפלת ברפואה סינית אני יודעת שקיימת חשיבות עצומה לטיפול במהלך הריון גם אם הכל נראה טוב ותקין. רוב המטופלות שלי לאחר שנקלטו ממשיכות לקבל דיקור לאורך כל התקופה עד הלידה. אחוז גדול מהן מגיעות ללידה מוכנות יותר ובאחוזים נמוכים יותר לסיבוכים בלידה. אין ספק שאורח חיי האישה משפיע על בריאותה ובריאות העובר. לאחר השיעור הזה הדברים הרבה יותר ברורים ומודגשים והמסקנה היא פשוטה: פרט לתזונה, עישון ואלכוהול ללחץ נפשי יש מקום נכבד כגורם העלול להשפיע על מהלך ההריון והלידה ומאוחר יותר גם על הביטוי ההתנהגותי של הילוד.
כבר לפני אלפיים שנים הספרות הרפואית הסינית העתיקה, דברה על מונח שנקרא ” Tiao Jiao” – חינוך עובר. המטרה היתה להנחות את האישה כיצד לחיות לאורך ההריון מבחינת מצבה הנפשי, רמות לחץ ואופן התנהגותה, התזונה ופעילות הפיזית שעליה לנקוט. כל אלה עלולים להשפיע על בריאותו, רמת אינטלגנציה שלו ורווחתו של הילוד. בקיסר הצהוב Su wen 47 נכתב: